Maggid

Maggid – Exodus Story

Maggid – Exodus Story

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיֽם עַתָּה - בְּנֵי חוֹרִין

Avadim hayinu lepharo bemitzrayim, ata – benei chorin

We were slaves to Pharaoh in Egypt – now we are free

עֲבָדִים הָיִינו

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח

Avadim hayinu l'faroh b'mitzrayim. Vayotzi-einu Adonai Eloheinu misham, b'yad chazakah uvizroa n'tuyah, v'ilu lo hotzi hakadosh Baruch hu et avoteinu mimitzrayim, harei anu uvaneinu uv'nei vaneinu, m'shubadim hayinu l'faroh b'mitzrayim. Va-afilu kulanu chachamim, kulanu n'vonim, kulanu z'keinim, kulanu yod'im et hatorah, mitzvah aleinu l'sapeir bitzi-at mitzrayim. V’chol hamarbeh l'sapeir bitzi-at mitzrayim, harei zeh m'shubach.

We were slaves in Egypt and the Lord freed us from Egypt with a mighty hand. Had not the Holy One liberated our people from Egypt, then we, our children and our children's children would still be enslaved.

We were slaves in Egypt and the Lord freed us from Egypt with a mighty hand. Had not the holy one liberated our people from Egypt, then we, our children and our children's children would still be enslaved.

The Story

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל כָּל הָעָם, כֹּה אָמַר יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל : בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂיו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵּׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

At first our forefathers worshiped idols, but then the Omnipresent brought us near to divine service, as it is written: "Joshua said to all the people: so says the Lord God of Israel--your fathers have always lived beyond the Euphrates River, Terah the father of Abraham and Nahor; they worshipped other gods. I took your father Abraham from the other side of the river and led him through all the land of Canaan. I multiplied his family and gave him Isaac. To Isaac I gave Jacob and Esau; to Esau I gave Mount Seir to inherit, however Jacob and his children went down to Egypt."

צֵא וּלְמַד, מַה בִּקֶּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ--שֶׁפַּרְעֹה הָרָשָׁע, לֹא גָזַר אֵלָא עַל הַזְּכָרִים; וְלָבָן בִּקֶּשׁ לַעְקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם" (דברים כו,ה). מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֵלָא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (בראשית מז,ד). בִּמְתֵי מְעָט--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה; וְעַתָּה, שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, לָרֹב" (דברים י,כב). וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי--מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין שָׁם. גָּדוֹל וְעָצוּם--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם" (שמות א,ז). וָרָב--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "רְבָבָה, כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי, וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים: שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז,ז). וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ" (שמות א,י). וַיְעַנּוּנוּ--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס" (שמות א,יא). וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ" (שמות א,יג).

Go out and learn what Lavan the Aramean sought to do to Jacob our father! Pharaoh the evil only decreed against the males, but Lavan sought to uproot everything, as it is written "A wandering Aramean was my father" [while this makes little sense in English, the free word order of Hebrew and ambiguity of the verb "'oved" can be stretched somewhat to mean that an Aramean Lavan tried to cause the loss of Jacob] "and he went down into Egypt, and sojourned there" (Deuteronomy 26,5). This teaches that he did not descend to live there permanently, but rather temporarily, "And they said unto Pharaoh: 'To sojourn in the land are we come; for there is no pasture for thy servants' flocks; for the famine is sore in the land of Canaan. Now therefore, we pray thee, let thy servants dwell in the land of Goshen'" (Genesis 47,4). Few in number--as it is written "Thy fathers went down into Egypt with threescore and ten persons; and now the LORD thy God hath made thee as the stars of heaven for multitude" (Deuteronomy 10,22). And he became there a nation--this teaches that Israel were distinguishable from others there. Great, powerful--"And the children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and waxed exceeding mighty; and the land was filled with them" (Exodus 1,7). And populous--as it is written "I cause thee to increase, even as the growth of the field. And thou didst increase and grow up, and thou camest to excellent beauty: thy breasts were fashioned, and thy hair was grown; yet thou wast naked and bare" (Ezekiel 16,7). And the Egyptians dealt ill with us--as it is written "come, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it come to pass, that, when there befalleth us any war, they also join themselves unto our enemies, and fight against us, and get them up out of the land" (Exodus 1,10). And afflicted us--as it is written "Therefore they did set over them taskmasters to afflict them with their burdens. And they built for Pharaoh store-cities, Pithom and Raamses" (Exodus 1,11) And laid upon us hard bondage--as it is written "And the Egyptians made the children of Israel to serve with rigour" (Exodus 1,13).

וַיּוֹצִאֵנוּ יי מִמִצְרַים בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. וַיּוֹצִאֵנוּ יי מִמִצְרַים - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אֲנִי יי. וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים - אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי יי - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר. בְּיָד חֲזָקָה - זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵה יד יי הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶבֶר כָּבֵד מְאֹד. וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה - זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָלַיִם. וּבְמֹרָא גָּדֹל - זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה ֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים, וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יי אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַים לְעֵינֶיךָ.

Vayotzi’einu Adonai mimitzrayim, b’yad chazakah, Uvizro’a n’tuyah, uv’mora gadol, uv’otot uv’moftim. Vayotzieinu Adonai mimitzrayim – lo al ydei malach, v’lo al y’dei saraf, v’lo al y’dei shaliach, ela hakadosh baruch hu bichvodo uv’atzmo, shene’emar: v’avarti v’eretz mitzrayim balaylah hazeh, v’hikeiti kol b’chor b’eretz mitzrayim meiadam v’ad b’heimah, uv’chol elohei mitzrayim e’eseh shifatim. Ani Adonai. V’avarti v’eretz mitzrayim balaylah hazeh – ani v’lo malach v’hikeiti cholb’chor b’eretz mitzrayim – ani v’lo saraf uv’chol elohei mitzrayim e’eseh sh’fatim – ani v’lo hashaliach. Ani Adonai – ani hu v’lo acheir.

“The Lord brought us out of Egypt with a mighty hand and outstretched arm, with great awe, miraculous signs and wonders.” (Dt. 26:8) The Lord brought us out of Egypt – not by an angel, not by a seraph, not by a messenger, but by the holy one, blessed be He, Himself, as it is written: “I will pass through the land of Egypt on that night; I will smite all the firstborn in the land of Egypt from man unto beast; on all the gods of Egypt I will execute judgments; I am the Lord.” “I will pass through the land of Egypt on that night” – myself and not an angel; “I will smite all the firstborn in the land of Egypt” – myself and not a seraph; “on all the gods of Egypt I will execute judgments” – myself and not a messenger; “I am the Lord” – I and none other.


haggadah Section: -- Exodus Story