Maggid – Closing
דַּיֵינוּ
כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!
אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים, וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵינוּ.
אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שְׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵינוּ.
אִלוּ שִׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵינוּ.
אִלוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵינוּ.
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵינוּ.
אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵינוּ.
אִלוּ נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵינוּ
Kama ma’a lot tovot lamakom aleinu.
Ilu hotzi’anu mimitzrayim, v’lo asah bahem shfatim, dayenu.
Ilu asah bahem shfatim, v’lo asah vailoheihem, dayenu.
Ilu asah vailoheihem, v’lo harag et bichoraihem, dayenu.
Ilu harag et bichoraihem, v’lo natan lanu mamonam, dayenu.
Ilu natan lanu mamonam, v’lo karah lanu et hayam, dayenu.
Ilu karah lanu et hayam, v’lo he’evairanu bitocho becheravah, dayenu.
Ilu he’evairanu bitocho becheravah, v’lo shikah tzareinu b’tocho, dayenu.
Ilu shikah tzareinu b’tocho, v’lo sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, dayneu.
Ilu sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, v’lo he’echilanu et haman, dayenu.
Ilu he’echilanu et haman, v’lo natan lanu et hashabbat, dayenu.
Ilu natan lanu et hashabbat, v’lo karvanu lifnei har Sinai, dayenu.
Ilu karvanu lifnei har Sinai, v’lo natan lanu et hatorah, dayenu.
Ilu natan lanu et hatorah, v’lo hichnisanu l’eretz Yisrael, dayenu.
Ilu hicnisanu l’eretz Yisrael, v’lo vana lanu et bait habchirah, dayenu.
Dayyenu
God has bestowed many favors upon us.
Had He brought us out of Egypt, and not executed judgments against the Egyptians, It would have been enough – Dayyenu
Had He executed judgments against the Egyptians, and not their gods, It would have been enough – Dayyenu
Had He executed judgments against their gods and not put to death their firstborn, It would have been enough – Dayyenu
Had He put to death their firstborn, and not given us their riches, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us their riches, and not split the Sea for us, It would have been enough – Dayyenu
Had He split the Sea for us, and not led us through it on dry land, It would have been enough – Dayyenu
Had He led us through it on dry land, and not sunk our foes in it, It would have been enough – Dayyenu
Had He sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years, It would have been enough – Dayyenu
Had He satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna, It would have been enough – Dayyenu
Had He fed us the manna, and not given us the Sabbath, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai, It would have been enough – Dayyenu
Had He brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us the Torah, and not brought us into Israel, It would have been enough – Dayyenu
Had He brought us into Israel, and not built the Temple for us, It would have been enough – Dayyenu
Dayyenu
Dios nos ha otorgado muchos favores.
Si Él nos hubiera sacado de Egipto, y no hubiera ejecutado juicios contra los egipcios, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si hubiera ejecutado juicios contra los egipcios, y no contra sus dioses, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si hubiera ejecutado juicios contra sus dioses y no hubiera matado a su primogénito, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si hubiera dado muerte a su primogénito, y no nos hubiera dado sus riquezas, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si nos hubiera dado sus riquezas, y no dividido el mar por nosotros, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si él hubiera dividido el mar por nosotros, y no nos hubiera guiado a través de él en tierra firme, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si Él nos hubiera guiado a través de él en tierra firme, y no hubiéramos hundido a nuestros enemigos en él, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si hubiera hundido a nuestros enemigos en él, y no hubiera satisfecho nuestras necesidades en el desierto durante cuarenta años, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si hubiera satisfecho nuestras necesidades en el desierto durante cuarenta años, y no nos hubiera dado el maná, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si Él nos hubiera dado el maná, y no nos hubiera dado el sábado, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si Él nos hubiera dado el sábado, y no nos hubiera traído al Monte Sinaí, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si él nos hubiera traído al Monte Sinaí, y no nos hubiera dado la Torá, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si nos hubiera dado la Torá, y no nos hubiera traído a Israel, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Si Él nos hubiera traído a Israel, y no hubiera construido el Templo para nosotros, hubiera sido suficiente - Dayyenu
Obligations of the Holiday
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר:כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן
פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר.
Rabban Gamlieil hayah omeir: kol shelo amar sh’loshah d’varim eilu bapesach, lo yatza y’dei chovato, v’eilu hein: Pesach, Matzah, Umaror.
Rabban Gamliel would teach that all those who had not spoken of three things on Passover had not fulfilled their obligation to tell the story, and these three things are:
Point to the shank bone.
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפֶָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, אֲשֶׁר פֶָּסַח עַל בָּתֵּי בְּני יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים , וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל? וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ.
Pesach shehayu avoteinu och’lim, bizman shebeit hamikdash hayah kayam, al shum mah? Al shum shepasach hakadosh baruch hu al batei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: va’amartem zevach pesach hu l’Adonai, asher pasach al batei v’nei Yisrael b’mitzrayim, b’nagpo et mitzrayim v’et bateinu hitzil, vayikod ha’am vayishtachavu.
The Pesah which our ancestors ate when the Second Temple stood: what is the reason for it? They ate the Pesah because the holy one, Blessed be He “passed over” the houses of our ancestors in Egypt, as it is written in the Torah: “And You shall say, ‘It is the Passover offering for Adonai, who passed over the houses of the Israelites saving us in Mitzrayim but struck the houses of the Egyptians.
Obligaciones de las vacaciones
רַבָּן ֵמְלִיאֵל הָיָה אֹמֵר: כָּל שָלֹּא אָמַר שְׁלָׁה דְׁבָרִים אֵלֵום בַּפֶּסַח, לְׁאָיּ אֵלֵוו, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבּתוֹ, וְאֵלוּ הֵן
פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר.
Rabban Gamlieil hayah omeir: kol shelo amar sh'loshah d'varim eilu bapesaj, lo yatza y'dei chovato, v'eilu hein: Pesaj, Matzá, Umaror.
Rabban Gamliel enseñaba que todos aquellos que no habían hablado de tres cosas en la Pascua no habían cumplido su obligación de contar la historia, y estas tres cosas son:
Señale el hueso de la pierna.
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפֶָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, אֲשֶׁר פֶָּסַח עַל בָּתֵּי בְּני יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל? וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ.
Pesaj shehayu avoteinu och'lim, bizman shebeit hamikdash hayah kayam, al shum mah? Al Shum shepasach hakadosh baruch hu al batei Avoteinu b'mitzrayim, shene'emar: va'amartem zevaj pesach hu l'Adonai, Asher pasach al batei v'nei Yisrael b'mitzrayim, b'nagpo et Mitzrayim v'et bateinu hitzil, vayikod ha'am vayishtachavu.
La Pesah que comieron nuestros antepasados cuando se levantó el Segundo Templo: ¿cuál es el motivo? Comieron la Pesah porque el santo, Bendito sea que "pasó" por encima de las casas de nuestros antepasados en Egipto, como está escrito en la Torá: "Y dirás: 'Es la ofrenda de la Pascua para Adonai, que pasó por alto las casas de los israelitas nos salvaron en Mitzrayim pero golpearon las casas de los egipcios.
Point to the matza.
מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם.
Matzah zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shelo hispik b’tzeikam shel avoteinu l’hachamitz ad sheniglah aleihem melech malchei ham’lachim, hakadosh baruch hu, ug’alam, shene’emar: vayofu et habatzeik asher hotziu mimitzrayim ugot matzot, ki lo chameitz, ki gor’shu mimitzrayim v’lo yachlu l’hitmahmeiha, v’gam tzeidah lo asu lahem.
Matzah - what does it symbolize in the Seder? There was insufficient time for the dough of our ancestors to rise when the holy one, Blessed be He was revealed to us and redeemed us, as it is written in the Torah: “And they baked the dough which they brought forth out o Egypt into matzah – cakes of unleavened bread – which had not risen, for having been driven out of Egypt they could not tarry, and they had made no provisions for themselves.”
Señale la matza.
מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם.
Matzah zeh sheanu och'lim, al shum mah? Al shum shelo hispik b'tzeikam shel avoteinu l'hachamitz ad sheniglah aleihem melech malchei ham'lachim, hakadosh baruch hu, ug'alam, shene'emar: vayofu y habatzeik asher hotziu mimitzrayim ugot matzot, ki lo chameitz, ki gor'shu mimitzrayim v'lo yachlu l'hitmahmeiha, v'gam tzeidah lo asu lahem.
Matzá: ¿qué simboliza en el Seder? No hubo tiempo suficiente para que la masa de nuestros antepasados se levantara cuando el santo, Bendito sea, se nos reveló y nos redimió, como está escrito en la Torá: "Y hornearon la masa que sacaron de Egipto". matzah - tortas de pan sin levadura - que no habían resucitado, por haber sido expulsadas de Egipto no podían demorarlas, y no se habían provisto para sí mismas ".
Point to the maror.
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵיהם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶך
Maror zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shemeir’ru hamitzrim et chayei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: vayamararu et chayeihem baavodah kashah, b’chomer uvilveinim uv’chol avodah basadeh et kol avodatam asher avdu vahem b’farech.
Why do we eat Maror? For the reason that the Egyptians embitter the lives of our ancestors in Mitzrayim, as the Torah states: “And they embittered their lives with servitude, with mortar and bricks without straw, with every form of slavery in the field and with great torment.”
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יֶָָצֶָא מִמִּצְרַָים , שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַים . לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם , לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ.
B’chol dor vador chayav adam lirot et atzmo k’ilu hu yatza mimitzrayim, shene’emar: v’higadta l’vincha bayom hahu leimor, ba’avur zeh asah Adonai li b’tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad ga’al hakadosh baruch hu, ela af otanu ga’al imahem, shene’emar: v’otanu hotzi misham, l’ma’an havi otanu, latet lanu et ha’aretz asher nishba la’avoteinu.
Therefore we are obligated, to thank, sing the Hallel, praise, glorify, exalt, honor, bless, elevate and raise our voices for joy to the holy one, Blessed be He, Who performed all these miracles for our ancestors and therefore for us! You brought us from human servitude to freedom, from sorrow to joy, for a time of mourning to a festive day, from deep darkness to great light and from slavery to redemption! In Your presence we renew our singing as in ancient days: Hallel-lu-yah Sing Hallel to God.
Señale al maror.
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵיהם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶך
Maror zeh sheanu och'lim, al shum mah? Al shum shemeir'ru hamitzrim et chayei avoteinu b'mitzrayim, shene'emar: vayamararu et chayeihem baavodah kashah, b'chomer uvilveinim uv'col avodah basadeh et kol avodatam asher avdu vahem b'farech.
¿Por qué comemos Maror? Por la razón de que los egipcios amargaron la vida de nuestros antepasados en Mitzrayim, como dice la Torá: "Y amargaron sus vidas con servidumbre, con mortero y ladrillos sin paja, con toda forma de esclavitud en el campo y con gran tormento".
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יֶָָצֶָא מִמִּצְרַָים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַים. לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ.
B'chol dor vador chayav adam lirot et atzmo k'ilu hu yatza mimitzrayim, shene'emar: v'higadta l'vincha bayom hahu leimor, ba'avur zeh asah Adonai li b'tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad ga'al hakadosh baruch hu, ela af otanu ga'al imahem, shene'emar: v'otanu hotzi misham, l'ma'an havi otanu, latet lanu et ha'aretz asher nishba la'avoteinu.
Por lo tanto, estamos obligados, a agradecer, cantar el Halel, alabar, glorificar, exaltar, honrar, bendecir, elevar y elevar nuestras voces de alegría al santo, Bendito sea Él, que realizó todos estos milagros para nuestros antepasados y por lo tanto para nosotros ! ¡Nos has llevado de la servidumbre humana a la libertad, del dolor a la alegría, de un tiempo de duelo a un día festivo, de la oscuridad profunda a la gran luz y de la esclavitud a la redención! En Tu presencia renovamos nuestro canto como en los días antiguos: Hallel-lu-yah Canta Hallel a Dios.
Cover the matza and raise the cup of wine until it is drunk at the end of Maggid.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ
L’fichach anachnu chayavim l’hodot, l’hallel, l’shabeiach, l’faeir, l’romeim, l’hadeir, l’vareich, l’aleih ul’kaleis, l’mi she’asah a’avoteinu v’lanu et kol hanisim haeilu: hotzianu meiavdut l’cheirut miyagon l’simchah, umei’eivel l’yom tov, umei’afeilah l’or gadol, umishibud ligulah. V’nomar l’fanav shirah chadashah: halleluyah.
Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor, bless and acclaim the One who performed all these miracles for our fathers and for us. He took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourning into a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We will recite a new song before Him! Halleluyah!
Cubra la matza y levante la copa de vino hasta que se beba al final de Maggid.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ
L'etiquech anachnu chayavim l'hodot, l'hallel, l'shabeiach, l'faeir, l'romeim, l'hadeir, l'vareich, l'aleih ul'kaleis, l'mi she'asah a'avoteinu v 'lanu et kol hanisim haeilu: hotzianu meiavdut l'cheirut miyagon l'simchah, umei'eivel l'yom tov, umei'afeilah l'or gadol, umishibud ligulah. V'nomar l'fanav shirah chadashah: halleluyah.
Por lo tanto, es nuestro deber agradecer y alabar, rendir tributo y glorificar, exaltar y honrar, bendecir y aclamar a Aquel que realizó todos estos milagros para nuestros padres y para nosotros. Él nos sacó de la esclavitud a la libertad, de la tristeza a la alegría, del luto a una fiesta, de las tinieblas a una gran luz, de la esclavitud a la redención. Recitaremos una nueva canción antes que él! Aleluya
Hallel Excerpts
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי. יְהִי שֵׁם יי מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְִעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יי. רָם עַל כָּל גּוֹיִם יי, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. מִי כַּיי אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה. הַלְלוּיָהּ.
Halleluyah hal’lu avdei Adonai, hal’lu et sheim Adonai. Y’hi sheim Adonai m’vorach mei’atah v’ad olam. Mimizrach shemesh ad m’vo’o m’hulal sheim Adonai. Ram al kol goyim Adonai, al hashamayim k’vodo. Mi k’Adonai Eloheinu hamagbihi lashavet, hamashpili lirot bashamayim uva’aretz? M’kimi mei’afar dal, mei’ashpot yarim evyon, l’hoshivi im nidivim, im nidivei amo. Moshivi akeret habayit, eim habanim s’meichah. Halleluyah.
Praise the Lord! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord. Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, the Lord’s name is to be praised. High above all nations is the Lord; above the heavens is His glory. Who is like the Lord our God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? He raises the poor man out of the dust and lifts the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He turns the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah!
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִמִּרַָים , בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם.
B’tzeit Yisrael mimitzrayim, beit Ya’akov mei’am lo’eiz, haytah yihudah likodsho, Yisrael mamshilotav. Hayam ra’ah vayanos, hayardein yisov l’achor. Heharim rakedu che’eilim, giva’ot – kivnei tzon. Mah l’cha hayam ki tanus, hayardein – tisov l’achor, heharim tirkedu che’eilim, givaot – kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha Ya’akov. Hahofchi hatzur agam mayim, chalamish – lemayno mayim.
When Israel went out of Egypt, When the household of Jacob left a people with a strange tongue, Judah became the place from which God’s holiness went forth, Israel became the seat from which the world would know of Gods rule. The sea looked and fled, The Jordan reversed its curse. Mountains skipped like rams and the hills jumped about like young lambs. What is happening that you turn back, O sea, Jordan, why do you reverse your course? Mountains, why do you skip like rams And hills why do you jump like lambs? You are beholding the face of your Creator, Before God, before the God of Jacob, Turning rocks into swirling waters and stone into a flowing spring.
Extractos de Hallel
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ ְְַּ יי, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי. יְהִי שְ יי מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְִעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ ׁד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יי. רָם עַל כָּל גּוֹיִם יי, עַל הַשָּׁמַיִם ֹבוֹדוֹ. מִי כַּיי אֱלֹהנינוּ הַמַּגְבִיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרָּׁאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אנְבְיוֹן, לעִםהוֹשִׁיבִי עִם ִדִיבִים, עִם ִדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה. הַלְלוּיָהּ.
Halleluyah hal'lu avdei Adonai, hal'lu et sheim Adonai. Y'hi sheim Adonai m'vorach mei'atah v'ad olam. Mimizrach shemesh ad m'vo'o m'hulal sheim Adonai. Ram al kol goyim Adonai, al hashamayim k'vodo. Mi k'Adonai Eloheinu hamagbihi lashavet, hamashpili lirot bashamayim uva'aretz? M'kimi mei'afar dal, mei'ashpot yarim evyon, l'hoshivi im nidivim, im nidivei amo. Moshivi akeret habayit, eim habanim s'meichah. Aleluya.
¡Alabado sea el Señor! Alabado sea, siervos del Señor, alaben el nombre del Señor. Bendito sea el nombre del Señor desde ahora y para siempre. Desde el nacimiento del sol hasta su ubicación, el nombre del Señor debe ser alabado. Muy por encima de todas las naciones está el Señor; sobre los cielos está Su gloria. ¿Quién es como el Señor nuestro Dios, que aunque entronizado en lo alto, mira hacia el cielo y la tierra? Levanta al pobre hombre del polvo y saca al necesitado del montón de basura, para sentarlos con nobles, con los nobles de su pueblo. Convierte a la estéril esposa en una feliz madre de hijos. ¡Aleluya!
בְּצֵאת יִשְׂרָאָל מִמִמִּרַָים, בַעֲקֹית יֵעַםב מֵעַם לֹעֵז, הְיְתָה יְבוּדָּה לְקָדְשָּו ד ה לְקָדְשׁוֹ, יִשּרָאָּל מִמְשׁוֵתֹיו. הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ ִאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם ְי תָנוּס, הִּסֹּיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוםר, הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ ִאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מִלְּפְנֵי אָדוֹן וּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם.
B'tzeit Yisrael mimitzrayim, beit Ya'akov mei'am lo'eiz, haytah yihudah likodsho, Yisrael mamshilotav. Hayam ra'ah vayanos, hayardein yisov l'achor. Heharim rakedu che'eilim, giva'ot - kivnei tzon. Mah l'cha hayam ki tanus, hayardein - tisov l'achor, heharim tirkedu che'eilim, givaot - kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha Ya'akov. Hahofchi hatzur agam mayim, chalamish - lemayno mayim.
Cuando Israel salió de Egipto, cuando la casa de Jacob dejó a un pueblo con una lengua extraña, Judá se convirtió en el lugar desde el cual salió la santidad de Dios, Israel se convirtió en la sede desde la cual el mundo sabría del gobierno de Dios. El mar miró y huyó, el Jordán revirtió su maldición. Las montañas saltaban como carneros y las colinas saltaban como corderos jóvenes. ¿Qué está pasando que vuelves, oh mar, Jordan, por qué inviertes tu curso? Montañas, ¿por qué saltas como carneros y colinas? ¿Por qué saltas como corderos? Estás contemplando el rostro de tu Creador, ante Dios, ante el Dios de Jacob, convirtiendo las rocas en remolinos de agua y la piedra en una fuente que fluye.
KOS SHEINEE
The Second Cup of Wine
בָּרוּךְ אתה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַים , וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ ועַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, asher g’alanu v’ga’al et avoteinu mimitzrayim, v’higianu lalaylah hazeh le’echol bo matzah umaror. Kein Adonai Eloheinu vEilohei avoteinu yagi’einu l’mo’adim v’lirgalim acheirim haba’im likrateinu l’shalom, s’meichim b’vinyan irecha v’sasim ba’avodatecha. V’nochal sham min hazvachim umin hapsachim asher yagia damam al kir mizbachacha l’ratzon, v’nodeh l’cha shir chadash al g’ulateinu v’al p’dut nafsheinu. Baruch Atah Adonai, ga’al Yisrael.
Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech haolam, borei p’ri hagafen.
Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has redeemed us and our fathers from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzo and marror. Lord our God and God of our fathers, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion your city, and joyful at your service. There we shall eat of the offerings and Passover sacrifices which will be acceptably placed upon your altar. We shall sing a new hymn of praise to you for our redemption and for our liberation. Praised are you, Adonai, who has redeemed Israel.
Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has created the fruit of the vine.
KOS SHEINEE
La segunda copa de vino
בָּרוּךְ אתה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַים, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מַזְּ הּבָחִים וּמם הַפְּסָחִיֶׁ אֲשֶׁר יַגִּיֶׁ דֲמעַ ל קִיר מִזְבַּחֲךָ לעַרפְּוֶ, וְךָוֹדֶה לְךָ שִׁיר דָּש עַלגְּרָצוֵנ, וְךָוֹדֶה לחָ שעַיר דעַש עַל ְאֻלָּתֵנוֵנ ועַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha'olam, asher g'alanu v'ga'al y avoteinu mimitzrayim, v'higianu lalaylah hazeh le'echol bo matzah umaror. Kein Adonai Eloheinu vEilohei avoteinu yagi'einu l'mo'adim v'lirgalim acheirim haba'im likrateinu l'shalom, s'meichim b'vinyan irecha v'sasim ba'avodatecha. V'nochal sham min hazvachim umin hapsachim asher yagia damam al kir mizbachacha l'ratzon, v'nodeh l'cha shir chadash al g'ulateinu v'al p'dut nafsheinu. Baruch Atah Adonai, ga'al Yisrael.
Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech haolam, borei p'ri hagafen.
Alabado seas tú, Adonai, nuestro Dios, soberano del universo, que nos ha redimido a nosotros y a nuestros padres de Egipto y nos ha permitido llegar esta noche para que comamos matzá y marror. Señor, Dios nuestro y Dios de nuestros padres, permítenos llegar también en paz a las festividades y festivales venideros, regocijándonos en la reconstrucción de Sión tu ciudad y alegres a tu servicio. Allí comeremos las ofrendas y los sacrificios de la Pascua que serán aceptables en su altar. Te cantaremos un nuevo himno de alabanza por nuestra redención y por nuestra liberación. Bienaventurado eres tú, Adonai, que has redimido a Israel.
Alabado seas tú, Adonai, nuestro Dios, soberano del universo, que ha creado el fruto de la vid
