Avadim Hayinu

Maggid – Exodus Story

עֲבָדִים הָיִינו

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

Avadim hayinu l'faroh b'mitzrayim. Vayotzi-einu Adonai Eloheinu misham, b'yad chazakah uvizroa n'tuyah, v'ilu lo hotzi hakadosh Baruch hu et avoteinu mimitzrayim, harei anu uvaneinu uv'nei vaneinu, m'shubadim hayinu l'faroh b'mitzrayim. Va-afilu kulanu chachamim, kulanu n'vonim, kulanu z'keinim, kulanu yod'im et hatorah, mitzvah aleinu l'sapeir bitzi-at mitzrayim. V’chol hamarbeh l'sapeir bitzi-at mitzrayim, harei zeh m'shubach.

We were slaves in Egypt and the Lord freed us from Egypt with a mighty hand. Had not the holy one liberated our people from Egypt, then we, our children and our children's children would still be enslaved.

Seder of our Sages : Telling of the Story

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.

Ma-aseh b'rabi Eli-ezer, v'rabi Y'hoshua, v'rabi Elazar ben azaryah, v'rabi Akiva, v'rabi Tarfon, she-hayu m'subin bivnei vrak, v'hayu m'sap'rim bitzi-at mitzrayim, kol oto halaylah, ad sheba-u talmideihem v'am'ru lahem. Raboteinu, higi-a z'man k'ri-at sh'ma, shel shacharit.

It once happened that Rabbis Eliezer, Joshua, Elazar ben Azaryah, Akiva and Tarfon were reclining at the seder table in Bnei Brak. They spent the whole night discussing the Exodus until their students came and said to them: "Rabbis, it is ime for us to recite the Shema

אָמַר אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה : הֲרֵי אֲנִי כְבֶ שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַים בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁה בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיְם כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָמִים, כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ    - הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ  הָעוֹלָם הַזֶּה,כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ    לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִׁיחַ

Amar rabi Elazar ben Azaryah. Harei ani k'ven shivim shanah, v'lo zachiti, shetei-ameir y'tzi-at mitzrayim baleilot. Ad shed'rashah ben zoma. Shene-emar: l'ma-an tizkor, et yom tzeitcha mei-eretz mitzrayim, kol y'mei chayecha. Y'mei chayecha hayamim. Kol y'mei chayecha haleilot. Vachachamim om'rim. Y'mei chayecha ha-olam hazeh. Kol y'mei chayecha l'havi limot hamashi-ach.

Rabbi Elazar ben Azaryah said: "I am like a seventy-year old man and I have not succeeded in understanding why the Exodus from Egypt should be mentioned at night, until Ben Zoma explained it by quoting: "In order that you may remember the day you left Egypt all the days of your life." The Torah adds the word all to the phrase the days of your life to indicate that the nights are meant as well. The sages declare that "the days of your life" means the present world and "all " includes the messianic era.

The Story


haggadah Section: -- Four Questions