(On Shabbat begin here, and include the portions in parentheses:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאַָם. וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בֶָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.)

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַצוֹת הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

On Saturday night include:

[בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, ין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. ,בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.]

(On Shabbat begin here, and include the portions in parentheses:

“And there was evening and there was morning, the sixth day. Now the heavens and all their host were completed; God finished the work of creation on the seventh day. God then blessed the seventh day, imbuing it with holiness because on that day God ceased creating.”)

Permit me, distinguished ones, my teachers and colleagues:

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has created the fruit of the vine.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, Who chose us for a unique relationship, lifting us who know the language of creation above those who speak an ordinary language, enabling us to encounter holiness through Your mitzvot, lovingly giving us (Shabbat for rest and) holidays for joy, festivals and special times for celebration, particularly this (Shabbat and this) Passover, this time of freedom (given in love) this sacred gathering, this re-enactment of our going out from Mitzrayim. It is You who has chosen us, You who have shared Your holiness with us in a manner different than with other peoples. For with (Shabbat and) festive revelations of Your holiness, happiness and joy You have granted us (lovingly and willingly). Praised are you, Adonai, Who imbues with holiness (Shabbat,) Israel and the sacred moments of the year.

[On Saturday night include:

Praised are You Adonai our God Lord of the universe who created the lights of fire. Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who distinguishes between the holy and profane, light and darkness, Israel and the people, Shabbat and the six weekdays, the holiness of Shabbat and the holiness of a Festival. You have imbued the Shabbat with greater holiness than the six weekdays and You have granted of Your holiness into Your people Israel. Praised are you, Adonai, who distinguishes between degrees of sanctity.]

 (On Shabbat begin here, and include the portions in parentheses:

Vay’hi erev vay’hi voker yom hashishi. Vay’chulu hashamayim v’haaretz v’choltzva’am. Vay’chal Elohim bayom hashvi’i M’lachto asher asah, vayishbot bayom hashvi’i mikolmlachto asher asah. Vay’vareich Elohim et yom hashvi’i vay’kadeish oto, ki vo shavat mikol m’lachto, asher bara Elohim la’asot.)

Savri maranan verabanan verabotai

Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, borei p’ri hagafen.

Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, asher bachar banu mikolam, v’rom’manu mikol-lashon, v’kid’shanu b’mitzvotav, vatiten-lanu Adonai Eloheinu b’ahavah (shabbatot limnucha u’)moadim l’simchah, chagim uz’manim l’sason et-yom (hashabbat hazah v’et-yom) chag hamatzot hazeh. Z’man cheiruteinu, (b’ahavah) mikra kodesh, zeicher litziat mitzrayim. Ki vanu vacharta v’otanu kidashta mikolha’amim. (v’shabbat) umo’adei kod’shecha (b’ahavah uvratzon) b’simchah uv’sason hinchaltanu. Baruch Atah Adonai, m’kadeish (hashabbat v’) Yisrael v’hazmanim.

[On Saturday night include:

Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, borei m’orei ha’eysh. Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, hamavdil beyn kodesh lichol, beyn or lichoshech, beyn yisrael la’amim, beyn yom hashvi’i lisheshet yimai hama’aseh. Beyn kidushat Shabbat likidushat yom tov hivdalta, v’et yom hashvi’i misheshet yimai hama’aseh kidashta; hivdalta vikidashta et amcha yisrael bikidushatecha. Baruch atah Adonai, Hamavdil beyn kodesh lechol.]

Ritually wash hands without reciting the blessing.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who creates the fruit of the earth.

Baruch Atah Adonai, Eloheinu melech ha’olam, borei p’ri ha’adamah.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

Take the middle matzah and break it into two, one piece larger than the other. The larger piece is set aside to serve as afikoman. The smaller piece is put back, between the two matzot.

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלו אַבְהָתָנָא בְאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכלֹ, כָל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַתָא הָכָא, לְשָנָה הַבָאָה בְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל. הָשַתָא עַבְדֵי, לְשָנָה הַבָאָה בְנֵי חוֹרִין

Raise the Matzah

Ha lachma anya di achalu avhatana b’ara d’mitzrayim. Kol dichfin yeitei v’yeichol, kol ditzrich yeitei v’yifsach. Hashata hacha, l’shanah habaah b’ara d’Yisrael. Hashata avdei, l’shanah habaah b’nei chorin.

Raise the Matzah

This is the bread of affliction, which our ancestors ate in the land of Egypt. Let all who are hungry come and eat. Let all who are in need, come and celebrate Passover. Today, we are here. Next year, in the land of Israel.

Today, we are slaves. Next year, we will be free.

עֲבָדִים הָיִינו לְפַרְעהֹ בְמִצְרָיִם, וַיוֹצִיאֵנו יי אֱלֹהֵינו מִשָם בְיָד חֲזָקָה ובִזְרוֹעַ נְטויָה. וְאִלו לֹא הוֹצִיא הַקָדוֹש בָרוךְ הוא אֶת אֲבוֹתֵינו מִמִצְרָיִם, הֲרֵי אָנו ובָנֵינו ובְנֵי בָנֵינו מְשֻעְבָדִים הָיִינו לְפַרְעהֹ בְמִצְרָיִם. וַאֲפִילו כֻלָנו חֲכָמִים, כֻלָנו נְבוֹנִים, כֻלָנו זְקֵנִים, כֻלָנו יוֹדְעִים אֶת הַתוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינו לְסַפֵר בִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶה לְסַפֵר בִיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻבָח.
 

Avadim hayinu l’faroh b’mitzrayim. Vayotzieinu Adonai Eloheinu misham, b’yad chazakah uvizroa n’tuyah, v’ilu lo hotzi hakadosh Baruch hu et avoteinu mimitzrayim, harei anu uvaneinu uv’nei vaneinu, m’shubadim hayinu l’faroh b’mitzrayim. Va’afilu kulanu chachamim, kulanu n’vonim, kulanu z’keinim, kulanu yod’im et hatorah, mitzvah aleinu l’sapeir biyitziat mitzrayim. V’chol hamarbeh l’sapeir biyitziat mitzrayim, harei zeh ’shubach.

We were slaves to Pharoh in Egypt and the Lord freed us from Egypt with a mighty hand and outstretched arm. Had not the holy One liberated our people from Egypt, then we, our children and our children’s children

would still be enslaved to Pharoah in Egypt. And even if we were all wise, all men of understanding, all old and learned in the Torah, it is a positive commandment upon us to tell of the story of the Exodus from Egypt. And the more one tells of the Exodus from Egypt, the more he is praised.

מַעֲשֶה בְרַבִי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִי יְהוֹשֻעַ וְרַבִי אֶלְעָזָר בֶן עֲזַרְיָה וְרַבְי עֲקִיבָא וְרַבִי טַרְפוֹן שֶהָיו מְסֻבִין בִבְנֵי בְרַק, וְהָיו מְסַפְרִים בִיצִיאַת מִצְרַיִם כָל אוֹתוֹ הַלַיְלָה עַד שֶבָאו תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרו לָהֶם: רַבוֹתֵינו, הִגִיעַ זְמַן קְרִיאַת שְמַע שֶל שַחֲרִית. אָמַר אֶלְעָזָר בֶן עֲזַרְיָה : הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִבְעִים שָנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶתֵאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַים בַלֵילוֹת עַד שֶדְרָשָה בֶן זוֹמָא: שֶנֶאֱמַר, לְמַעַן תִזְכרֹ אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיְם כָל יְמֵי חַיֶיךָ יְמֵי חַיֶיךָ - הַיָמִים, כָל יְמֵי חַיֶיךָ - הַלֵילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶיךָ - הָעוֹלָם הַזֶה,כָל יְמֵי חַיֶיךָ - לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִיחַ.

It once happened that Rabbis Eliezer, Joshua, Elazar ben Azaryah, Akiva and Tarfon were reclining at the seder table in Bnei Brak. They spent the whole night discussing the Exodus until their students came and said to them: “Rabbis, it is time for us to recite the morning Shema.”

Rabbi Elazar ben Azaryah said: I am like a seventy-year old man and I have not succeeded in understanding why the Exodus from Egypt should be mentioned at night, until Ben Zoma explained it by quoting: “In order that you may remember the day you left Egypt all the days of your life.” The Torah adds the world all to the phrase the days of your life to indicate

that the nights are meant as well. The sages declare that “the days of your life” means the present world and “all” includes the messianic era.

Ma’aseh b’rabi Eliezer, v’rabi Y’hoshua, V’rabi Elazar ben Azaryah, v’rabi Akiva, V’rabi Tarfon, shehayu m’subin biVnei Vrak, V’hayu m’sap’rim biyitziat mitzrayim, kol oto halaylah, ad shebau talmideihem v’am’ru lahem: Raboteinu, higia z’man k’riat sh’ma, shel shacharit.

Amar rabi Elazar ben Azaryah. Harei ani k’ven shivim shanah, v’lo zachiti, shetei’ameir yitziat mitzrayim baleilot ad shedrashah Ben Zoma.  hene’emar, lima’an tizkor et yom tzeitcha me’eretz mitzrayim kol y’mei chayecha y’mei chayecha – hayamim, kol y’mei chayecha – haleilot. Vachachamim om’rim: Y’mei chayecha – ha’olam hazeh, Kol y’mei chayecha l’havi limot hamashiach.

יָכוֹל מֵראֹש חדֶֹש, תַלְמוד לוֹמַר בַיוֹם הַהוא, אִי בַיוֹם הַהוא יָכוֹל מִבְעוֹד יוֹם, תַלְמוד לוֹמַר בַעֲבור זֶה - בַעֲבור זֶה לֹא אָמַרְתִי אֶלָא בְשָעָה שֶיֵש מַצָה ומָרוֹר מֻנָחִים לְפָנֶיךָ. מִתְחִלָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיו אֲבוֹתֵינו, וְעַכְשָיו קֵרְבָנו הַמָקוֹם לַעֲבדָֹתוֹ, שֶנֶאֱמַר: וַיאֹמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל כָל הָעָם, כהֹ אָמַר יי אֱלֹהֵי יִשְרָאֵל : בְעֵבֶר הַנָהָר יָשְבו אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַעַבְדו אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְכָל אֶרֶץ כְנָעַן, וָאַרְבֶה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקבֹ וְאֶת עֵשָיו. וָאֶתֵן לְעֵשָו אֶת הַר שֵעִיר לָרֶשֶת אתֹוֹ, וְיַעֲקבֹ ובָנָיו יָרְדו מִצְרָיִם. בָרוךְ שוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְרָאֵל, בָרוךְ הוא. שֶהַקָדוֹש בָרוךְ הוא חִשַב אֶת הַקֵץ, לַעֲשוֹת כְמוֹ שֶאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינו בִבְרִית בֵין הַבְתָרִים, שֶנֶאֱמַר: וַיאֹמֶר לְאַבְרָם, יָדעֹ תֵדַע כִי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדום וְעִנו אתָֹם אַרְבַע מֵאוֹת שנה. וְגם אֶת הַגוֹי אֲשֶר יַעֲבדֹו דָן אָנכִֹי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאו בִרְכֻש גָדוֹל.

Yachol meirosh chodesh, talmud lomar bayom hahu. Iy bayom hahu, yachol mib’od yom, talmud lomar ba’avur zeh – Ba’avur zeh lo amarti, ela b’sha’ah sheyeish matzah umaror munachim l’fanecha. Mit’chilah ov’dei avodah zarah hayu avoteinu. V’achshav keir’vanu hamakom la’avodato,

Shene’emar: Vayomer Y’hoshua el kol ha’am, koh amar Adonai Elohei Yisrael: b’eiver hanahar yashvu avoteichem mei’olam, Terach avi Avraham va’avi Nachor, vaya’avdu elohim acheirim. Va’ekach et avichem et Avraham

mei’eiver hanahar va’oleich oto b‘chol eretz K’na’an, va’arbeh et zaro va’eten lo et Yitzchak, va’etein l’Yitzchak et Ya’akov v’et Eisav. Va’etein

l’Eisav et har sei’ir lareshet oto, v’Ya’akov uvanav yar’du mitzrayim.

Baruch shomeir havtachato l’Yisrael, baruch Hu. shehakadosh Baruch hu chishav et hakeitz, La’asot k’mah sheamar l’avraham avinu bivrit bein hab’tarim, shene’emar: vayomer l’Avram yadoa teida, ki geir yihyeh zaracha, b’eretz lo lahem, va’avadum v’inu otam arba meiot shanah. V’gam et hagoy asher ya’avodu dan anochi v’acharei chein yeitz’u birchush gadol.

One might think that the Haggadah should be recited on the first day of the month of Nisan, but the Torah says: “You shall tell your son on that day” [the first day of Passover]. One might think that the phrase on that day means that the story of the Exodus should be recited in the daytime; therefore, the Torah says: “This is on account of what the Lord did for me.” The word this refers to the time when this matzo and this marror

are placed before you [on Passover night when you are obliged to eat them]. At first our forefathers worshiped idols, but then the Omnipresent brought us near to divine service, as it is written: “Joshua said to all the people: so says the Lord God of Israel--your fathers have always lived beyond the Euphrates River, Terah the father of Abraham and Nahor; they worshipped other gods. I took your father Abraham from the other side of the river and led him through all the land of Canaan. I multiplied his family and gave him Isaac. To Isaac I gave Jacob and Esau; to Esau I gave Mount Seir to inherit, however Jacob and his children went down to Egypt.”

Praised be He who keeps His promise to Israel; praised be He. The holy one, blessed be he, predetermined the time for our final deliverance in order to fulfill what He had pledged to our father Abraham in a covenant, as it is written: “He said to Abram, your descendants will surely sojourn in a land that is not their own, and they will be enslaved and afflicted for four hundred years; however, I will punish the nation that enslaved them, and afterwards they shall leave with great wealth.”

The matza is covered and the cups of
wine are raised for this paragraph:

וְהִיא שֶעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינו וְלָנו, שֶלֹא אֶחָד בִלְבָד עָמַד עָלֵינו לְכַלוֹתֵנו, אֶלָא שֶבְכָל דוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינו לְכַלוֹתֵנו, וְהַקָדוֹש בָרוךְ הוא מַצִילֵנו מִיָדָם.

The cups are set down and the matza
is covered.
 

The cups of wine are raised for this paragraph:

V’hi sheam’dah laavoteinu v’lanu. Shelo echad bilvad amad aleinu l’chaloteinu. Ela sheb’chol dor vador omdim aleinu l’chaloteinu, v’hakadosh Baruch hu matzileinu miyadam.

The cups are set down.

The cups of wine are raised for this paragraph:

This covenant that remained constant for our ancestors and for us has saved us against any who arose to destroy us in every generation, and throughout history when any stood against us to annihilate us, the holy one blessed be he kept saving us from them.

The cups are set down.

צֵא ולְמַד מַה בִקֵש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשוֹת לְיַעֲקבֹ אָבִינו. שֶפַרְעהֹ לֹא גָזַר אֶלָא עַל הַזְכָרִים וְלָבָן בִקֵש לַעֲקוֹר אֶת הַכלֹ, שֶנֶאֱמַר:

אֲרַמִי אבֵֹד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָגָר שָם בִמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָם לְגוֹי גָדוֹל, עָצום וָרָב.
 וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה - אָנוס עַל פִי הַדִבור.
וַיָגָר שָם - מְלַמֵד שֶלֹא יָרַד יַעֲקבֹ אָבִינו לְהִשְתַקֵעַ בְמִצְרַיִם אֶלָא לָגור שָם, שֶנֶאֱמַר: וַיאֹמְרו אֶל פַרְעהֹ, לָגור בָאָרֶץ בָאנו, כִי אֵין מִרְעֶה לַצאֹן אֲשֶר לַעֲבָדֶיךָ, כִי כָבֵד הָרָעָב בְאֶרֶץ כְנָעַן. וְעַתָה יֵשְבו נָא עֲבָדֶיךָ בְאֶרֶץ גשֶֹן.
בִמְתֵי מְעָט - כְמָה שֶנֶאֱמַר: בְשִבְעִים נֶפֶש יָרְדו אֲבוֹתֶיךָ מִצְרַָיְמָה , וְעַתָה שָמְךָ יי אֱלֹהֶיךָ כְכוֹכְבֵי הַשָמַיִם לָרבֹ.
וַיְהִי שָם לְגוֹי - מְלַמֵד שֶהָיו יִשְרָאֵל מְצֻיָנִים שָם.
גָדוֹל, עָצום - כְמוֹ שֶנֶאֱמַר: ובְנֵי יִשְרָאֵל פָרו וַיִשְרְצו וַיִרְבו וַיַעַצְמו בִמְאדֹ מְאדֹ, וַתִמָלֵא הָאָרֶץ אתָֹם.
וָרָב - כְמָה שֶנֶאֱמַר: רְבָבָה כְצֶמַח הַשָדֶה נְתַתִיךָ, וַתִרְבִי וַתִגְדְלִי וַתָבאִֹי בַעֲדִי עֲדָיִים, שָדַיִם נָכנֹו ושְעָרֵךְ צִמֵחַ, וְאַתְ עֵרםֹ וְעֶרְיָה. וָאֶעֱברֹ עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבוֹסֶסֶת בְדָמָיִךְ, וָאמַֹר לָך בְדָמַיִךְ חֲיִי, וָאמַֹר לָך בְדָמַיִךְ חֲיִי.

וַיָרֵעו אתָֹנו הַמִצְרִים וַיְעַננונו, וַיִתְנו עָלֵינו עֲבדָֹה
קָשָה.
וַיָרֵעו אתָֹנו הַמִצְרִים - כְמוֹ שֶנֶאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְמָה לוֹ פֶן יִרְבֶה, וְהָיָה כִי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַם הוא עַל שנְאֵינו וְנִלְחַם בָנו, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.
וַיְעַנונו - כְמָה שֶנֶאֱמַר: וַיָשִימו עָלָיו שָרֵי מִסִים לְמַעַן עַנתֹוֹ בְסִבְלֹתָם. וַיִבֶן עָרֵי מִסְכְנוֹת לְפַרְעהֹ. אֶת פִתםֹ וְאֶת רַעַמְסֵס.
וַיִתְנו עָלֵינו עֲבדָֹה קָשָה - כְמוֹ שֶנֶאֱמַר: וַיַעֲבִדו מִצְרַים אֶת בְנֵי יִשְרָאֵל בְפָרֶךְ.

וַנִצְעַק אֶל יי אֱלֹהֵי אֲבתֵֹינו, וַיִשְמַע יי אֶת קלֵֹנו, וַיַרְא אֶת עָנְיֵנו וְאֶת עֲמָלֵנו וְאֶת לַחֲצֵנו.
וַנִצְעַק אֶל יי אֱלֹהֵי אֲבתֵֹינו - כְמָה שֶנֶאֱמַר: וַיְהִי בַיָמִים הָרַבִים הָהֵם וַיָמָת מֶלֶךְ מִצְרַים , וַיֵאָנְחו בְנֵי יִשְרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִזְעָקו, וַתַעַל שַוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבדָֹה.
וַיִשְמַע יי אֶת קלֵֹנו - כְמָה שֶנֶאֱמַר: וַיִשְמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִזְכוֹר אֱלֹהִים אֶת בְרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק ואֶת יַעֲקבֹ.
וַיַרְא אֶת עָנְיֵנו - זוֹ פְרִישות דֶרֶךְ אֶרֶץ, כְמָה שֶנֶאֱמַר: וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת בְני יִשְרָאֵל וַיֵדַע אֱלֹהִים.
וְאֶת עֲמָלֵנו - אֵלו הַבָנִים. כְמָה שֶנֶאֱמַר: כָל הַבֵן הַיִלוֹד הַיְארָֹה תַשְלִיכֻהו וְכָל הַבַת תְחַיון.
וְאֶת לַחֶצֵנו - זֶוֹ הַדְחַק, כְמָה שֶנֶאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַחַץ אֲשֶר מִצְרַים לֹחֲצִים אתָֹם.

וַיוֹצִאֵנו יי מִמִצְרַים בְיָד חֲזָקָה ובִזְרעַֹ נְטויָה,
ובְמרָֹא גָדלֹ, ובְאתֹוֹת ובְמפְֹתִים.
וַיוֹצִאֵנו יי מִמִצְרַים - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָלִיחַ, אֶלָא הַקָדוֹש בָרוךְ הוא בִכְבוֹדוֹ ובְעַצְמוֹ, שֶנֶאֱמַר: וְעָבַרְתִי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַלַיְלָה הַזֶה, וְהִכֵיתִי כָל בְכוֹר בְאֶרֶץ מִצְרַים מֵאָדָם וְעַד בְהֵמָה, ובְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים
אֶעֱשֶה שְפָטִים. אֲנִי יי. וְעָבַרְתִי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַלַיְלָה הַזֶה - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵיתִי כָל בְכוֹר בְאֶרֶץ מִצְרַים - אֲנִי וְלֹא שָרָף. ובְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶה שְפָטִים - אֲנִי ולֹא הַשָלִיחַ. אֲנִי יי - אֲנִי הוא ולֹא אַחֵר.
בְיָד חֲזָקָה - זוֹ הַדֶבֶר, כְמָה שֶנֶאֱמַר: הִנֵה יד יי הוֹיָה בְמִקְנְךָ אֲשֶר בַשָדֶה, בַסוסִים, בַחֲמרִֹים, בַגְמַלִים, בַבָקָר ובַצאֹן, דֶבֶר כָבֵד מְאדֹ.
ובִזְרעַֹ נְטויָה - זוֹ הַחֶרֶב, כְמָה שֶנֶאֱמַר: וְחַרְבוֹ שְלופָה בְיָדוֹ, נְטויָה עַל יְרושָלַיִם.
ובְמרָֹא גָדלֹ - זוֹ גִלוי שְכִינָה, כְמָה שֶנֶאֱמַר: אוֹ הֲנִסָה אֱלֹהִים לָבאֹ לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶרֶב גוֹי בְמַסתֹ בְאתֹתֹ ובְמוֹפְתִים, ובְמִלְחָמָה ובְיָד חֲזָקָה ובִזְרוֹעַ נְטויָה, ובְמוֹרָאִים גְדלִֹים, כְכלֹ אֲשֶר עָשָה לָכֶם יי אֱלֹהֵיכֶם בְמִצְרַים לְעֵינֶיךָ.
ובְאתֹוֹת - זֶה הַמַטֶה, כְמָה שֶנֶאֱמַר: וְאֶת הַמַטֶה הַזֶה תִקַח בְיָדְךָ, אֲשֶר תַעֲשֶה בוֹ אֶת הָאתֹתֹ.
ובְמפְֹתִים - זֶה הַדָם, כְמָה שֶנֶאֱמַר: וְנָתַתִי מוֹפְתִים בַשָמַיִם ובָאָרֶץ.

 

Tzei ul’mad, mah bikeish Lavan ha’arami la’asot l’Ya’akov avinu. Sheparoh lo gazar ela al haz’charim v’lavan bikeish la’akor et hakol, shene’emar:

Arami oved avi, viyeired mitzrayma vayagar sham bimtay mi’at, vayihi sham ligoy gadol, atzum varav.

Vayared mitzrayma – ahnus al pi hadibur.

Vayagor sham – milameid shelo yarad Ya’akov avinu l’hishtakei’a b’mitzrayim ela lagur sham, shene’emar: vayomru el paroh, lagur baaretz

banu, ki ein mireh latzon asher la’avadecha, ki chaveid hara’av b’eretz K’na’an. V’atah yeish’vu na avadecha b’eretz goshen.

Bimtei m’at – k’mah shene’emar: b’shivim nefesh yardu avotecha mitzraymah, v’atah samcha Adonai Elohecha k’choch’vei hashamayim larov.

Vay’hi sham l’goy – m’lameid shehayu Yisrael mitzuyanim sham.

Gadol atzum – k’mo shene’emar: uv’nei Yisrael, paru vayishr’tzu vayirbu vaya’atzmu b’m’od m’od, vatimalei ha’aretz otam.

Varav – k’mah shene’emar: rivavah k’tzemach hasadeh nitatich, vatirbi vatigdili vatavo’I ba’adi adayim, shadayim nachonu usi’areich tzimei’ach, v’at airom v’eryah.

 

Vayareiu otanu hamitzrim vay’anunu, vayit’nu aleinu avodah kashah.

Vayareiu otanu hamitzrim – k’mo shene’emar: havah nitchakmah lo, pen yirbeh, v’hayah ki tikrenah milchamah, v’nosaf gam hu al soneinu v’nilcham banu, v’alah min ha’aretz.

Vay’anunu – k’mah shene’emar: vayasimu alav sarei misim l’ma’an anoto b’sivlotam. Vayiven arei miskinot l’faroh. Et pitom v’et raamseis.

Vayit’nu aleinu avodah kashah – k’mo shene’emar: vaya’avidu mitzrayim et b’nei Yisrael b’farech.

 

Vanitzak el Adonai elohei avoteinu, vayishma Adonai et koleinu, vayar et onyeinu v’et amaleinu v’et lachatzeinu.

Vanitzak el Adonai elohei avoteinu – k’mah shene’emar: vayihi vayamim harabim hahem vayamot melech mitzrayim, vayeian’chu binei Yisrael min ha’avodah vayizaku, vata’al shavatam el haElohim min ha’avodah.

Vayishma Adonai et Koleinu – k’mah shene’emar: vayishma Elohim et na’akatam, vayizkor Elohim et brito et Avraham, et Yitchak v’et Ya’akov.

Vayar et an’yeinu – zo p’rishut derech eretz, k’mah shene’emar: vayar Elohim et binei Yisrael vayeida Elohim.

V’et amaleinu – eilu habanim. K’mah shene’emar: kol habein hayilod hay’orah tashlichuhu v’chol habit t’chayun.

V’et lachatzeinu – zeh had’chak, k’mah shene’emar: v’gam raiti et halachatz asher mitzrayim lochatzim otam.

 

Vayotzi’einu Adonai mimitzrayim, b’yad chazakah, Uvizro’a n’tuyah, uv’mora gadol, uv’otot uv’moftim.

Vayotzieinu Adonai mimitzrayim – lo al ydei malach, v’lo al y’dei saraf, v’lo al y’dei shaliach, ela hakadosh baruch hu bichvodo uv’atzmo, shene’emar: v’avarti v’eretz mitzrayim balaylah hazeh, v’hikeiti kol b’chor b’eretz mitzrayim meiadam v’ad b’heimah, uv’chol elohei mitzrayim e’eseh shifatim. Ani Adonai. V’avarti v’eretz mitzrayim balaylah hazeh – ani

v’lo malach v’hikeiti cholb’chor b’eretz mitzrayim – ani v’lo saraf

uv’chol elohei mitzrayim e’eseh sh’fatim – ani v’lo hashaliach.

Ani Adonai – ani hu v’lo acheir.

B’yad chazakah – zo hadever, k’mah shene’emar: hiney yad Adonai hoyah b’mikn’cha asher basadeh, basusim, bachamorim, bag’malim, babakar uvatzon, dever kaveid m’od.

Uvizroa n’tuyah – zo hacherev, k’mah shene’emar: v’charbo sh’lufah b’yado, n’tuyah al Yerushalayim.

Uv’mora gadol- Zeh giluy sh’chinah, k’mah shene’emar: oh hanisah Elohim lavo lakachat lo goy mikerev goy, b’masot b’otot uv’moftim, uv’milchamah uv’yad chazakah uvizroa n’tuyah, uv’moraim g’dolim, k’chol asher asah lachem Adonai Eloheichem b’mitzrayim l’einecha.

Uv’otot – zeh hamateh, k’mo shene’emar: v’et hamateh hazeh tikach b’yadecha, asher ta’aseh bo et ha’otot.

U’vimoftim – zeh hadam, k’mo shene’emar: v’natati moftim bashamayim u’va’aretz.

Go and learn what Lavan the Aramean intended to do to our ancestor Jacob. Even Pharaoh only intended to kill the male children, while Lavan intended to annihilate all of Jacob’s family, bringing the Jewish People to an end. As it is said:

 

 “A wandering Aramean was my father, who went down to Egypt and sojourned there, few in number. And there we multiplied becoming a great people, strong and numerous.” (Dt. 26:5)

He went down to Egypt – compelled by divine decree.

He sojourned there – implies that he didn’t come to settle in Egypt - only to dwell temporarily, as it is written: “They said to Pharaoh: ‘We have come to sojourn in this land because there is no pasture for your servants’ flocks; the famine is severe in Canaan. For now, though, let your servants dwell in the land of Goshen.’ “

Few in number – as it is written: “With seventy souls your ancestors went down to Egypt, and now the Lord your God has made you as numerous as the stars in the sky.”

There he became a nation – means that they became a distinct people in Egypt.

Great, mighty – as it is written. “The children of Israel were fruitful and increased greatly; they multiplied and became mighty, and the land was full of them.”

And numerous – as it is written: “I made you as populous as the plants of the field; you grew up and wore choice adornments; your breasts were firm and your hair grew long; yet, you were bare and naked.”

 

“The Egyptians were evil to us and afflicted us; they imposed hard labor upon us.” (Dt. 26:6)

The Egyptians were evil to us – as it is written: “Let us deal craftily with them, lest they increase even more, and it may be that when a war occurs, they will be added to our enemies and will fight against us and go up out of the land.”

And afflicted us – as it is written: “They set taskmasters over them in order to oppress them with their burdens; the people of Israel built Pithom and Raamses as storecities for Pharaoh.”

They imposed hard labor upon us – as it is written: “They imposed back-breaking labor upon the people of Israel.”

 

“We cried to the Lord, the God of our fathers; the Lord heard our cry and saw our affliction, our toil, and our oppression.” (Dt. 26:6)

We cried to the Lord, the God of our fathers – as it is written: “It happened in the course of those many days that the king of Egypt died; the children of Israel sighed because of their labor and cried; their cry of servitude reached God.”

The Lord heard our cry – as it is written: “God heard their groaning; God remembered His covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob.”

And saw our affliction – that is, the conjugal separation of husband and wife, as it is written: “God saw the children of Israel and God knew.”

Our toil – refers to the drowning of the sons, as it is written: “Every son that is born you shall cast into the river, but you shall let every daughter live.”

Our oppression – means the pressure used upon them, as it is written: “I have also seen how the Egyptians are oppressing them.”

 

“The Lord brought us out of Egypt with a mighty hand and outstretched arm, with great awe, miraculous signs and wonders.” (Dt. 26:8)

The Lord brought us out of Egypt – not by an angel, not by a seraph, not by a messenger, but by the holy one, blessed be He, Himself, as it is written: “I will pass through the land of Egypt on that night; I will smite all

the firstborn in the land of Egypt from man unto beast; on all the gods of Egypt I will execute judgments; I am the Lord.” “I will pass through the land of Egypt on that night” – myself and not an angel; “I will smite all the firstborn in the land of Egypt” – myself and not a seraph; “on all the gods of Egypt I will execute judgments” – myself and not a messenger; “I am the Lord” – I and none other.

Mighty hand – refers to the disease among the cattle, as it is written: “Behold the hand of the Lord strikes your cattle which are in the field, the horses, the donkeys, the camels, the herds, and the flocks--a very

severe pestilence.”

Outstretched arm – means the sword, as it is written: “His drawn sword in his hand, outstretched over Jerusalem.”

Great awe – alludes to the divine revelation, as it is written: “Has God ever attempted to take unto Himself, a nation from the midst of another nation by trials, miraculous signs and wonders, by war and with a mighty hand and outstretched arm and by awesome revelations, just as you saw the Lord your God do for you in Egypt, before your eyes?”

Miraculous signs – refers to the miracles performed with the staff of Moses, as it is written: “Take this staff in your hand, that you may perform the miraculous signs with it.”

And with wonders – this is the blood, as it written, “I will put wonders on heaven and earth.”

דָם וָאֵש וְתִימְרוֹת עָשָן.
דָבָר אַחֵר: בְיָד חֲזָקָה - שְתַיִם, ובִזְרעַֹ נְטויָה -
שְתַיִם, ובְמרָֹא גָדלֹ - שְתַיִם, ובְאתֹוֹת - שְתַיִם,
ובְמפְֹתִים - שְתַיִם.
אֵלו עֶשֶר מַכוֹת שֶהֵבִיא הַקָדוֹש בָרוךְ הוא עַל
הַמִצְרִים בְמִצְרַים , וְאֵלו הֵן:
דםָ
צפְרֵדְעֵ כִנִים
עָרוֹב
דבֶרֶ
שְחִי ן
בָרד
אַרְבֶה
חשֶךְ
מַכַת בְכוֹרוֹת
רַבִי יְהודָה הָיָה נוֹתֵן בָהֶם סִמָנִים:
דְצַ"ךְ עַדַ"ש בְאַחַ"ב.

Dom v’eish v’timrot a’shan.

Davar acher: B’yad chazakah – shtayim, u’v’zroah nituyah – shtayim, u’v’morah gadol – shtayim, u’v’otot – shtayim, u’v’moftim – shtayim.

 

Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim, v’eilu hein:

Dom

Tzfardeyah

Kinim

Arov

Dever

Sh’chin

Barad

Arbeh

Choshech

Makat Bechorot

Rabi Yehudah hayah notein bahem simanim:

DTz”K AD”Sh BACh”B

“Blood, and fire and pillars of smoke”

[“Before the great and terrible day of the Lord comes, I will set wonders in the sky and on the earth. . . blood, fire and pillars of smoke: The sun shall turn to darkness and the moon into blood.” Joel 3:3]

Another interpretation of Deuteronomy 26:8 is: “strong hand” indicates two plagues; “out-stretched arm” indicates two more plagues; “great awe” indicates two plagues; “signs” indicates two more plagues because it

is plural; and “wonders” two more plagues because it is in the plural. This then is a total of Ten Plagues.

 

These are the ten Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt.

Blood,

Frogs,

Lice,

Beasts,

Cattle Plague

Boils

Hail

Locusts

Darkness

Slaying of First Born

 

Rabbi Yehuda would assign the plagues three

mnenomic signs:

DTz”K AD”Sh BACh”B

רַבִי יוֹסֵי הַגְלִילִי אוֹמֵר: מִנַיִן אַתָה אוֹמֵר שֶלָקו הַמִצְרִים בְמִצְרַים עֶשֶר מַכוֹת וְעַל הַיָם לָקו חֲמִשִים מַכוֹת ? בְמִצְרַים מַה הוא אוֹמֵר? וַיאֹמְרו הַחַרְטֻמִים אֶל פַרְעהֹ: אֶצְבַע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָם מה הוא אוֹמֵר? וַיַרְא יִשְרָאֵל אֶת הַיָד הַגְדלָֹה אֲשֶר עָשָה יי בְמִצְרַים , וַיִירְאו הָעָם אֶת יי, וַיַאֲמִינו בַיי ובְמשֶה עַבְדוֹ. כַמָה לָקו בְאֶצְבַע? עֶשֶר מַכוֹת . אֱמוֹר מֵעַתָה : בְמִצְרַים לָקו עֶשֶר מַכוֹת וְעַל הַיָם לָקו חֲמִשִים מַכוֹת.
רַבִי אֱלִיעֶזֲר אוֹמֵר: מִנַיִן שֶכָל מַכָה ומַכָה שֶהֵבִיא הַקָדוֹש בָרוךְ הוא עַל הַמִצְרִים בְמִצְרַיִם הָיְתָה שֶל אַרְבַע מַכוֹת? שֶנֶאֱמַר: יְשַלַח בָם חֲרוֹן אַפוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה - אַחַת, וָזַעַם -שְתַיִם, וצְִרָה - שָלש, מִשְלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - אַרְבַע. אֱמוֹר מֵעַתָה : בְמִצְרַים לָקו אַרְבָעִים מַכוֹת וְעַל הַיָם לָקו מָאתַיִם מַכוֹת.
רַבִי עֲקִיבֶא אוֹמֵר: מִנַיִן שֶכָל מַכָה ומַכָה שהֵביִא הַקָדוֹש בָרוךְ הוא על הַמִצְרִים בְמִצְרַים הָיְתָה שֶל חָמֵש מַכוֹת ? שֶנֶאֱמַר: ישְִלַח בָם חֲרוֹן אַפוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצַָרָה, מִשְלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים . חֲרוֹן אַפוֹ- אַחַת,, עֶבְרָה - שְתַיִם, וָזַעַם - שָלוש, וְצָרָה - אַרְבַע, מִשְלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - חָמֵש. אֱמוֹר מֵעַתָה : בְמִצְרַים לָקו חֲמִשִים מַכוֹת וְעַל הַיָם לָקו חֲמִשִים ומָאתַיִם מַכוֹת.

Rabi Yosei hagalili omer: minayin atah omer shelaku hamitzrim bimitzrayim eser makot v’al hayam laku chamishim makot? Bamitzrayim ma hu omer? Vayomru hachartumim el paroh: etzba Elohim he, v’al hayam ma hu omer?

Vayar Yisrael et hayad hagdolah asher asa Adonai bimitzrayim, vayiyru ha’am et Adonai, vaya’aminu b’Adonai uvMoshe avdo. Kamah laku b’etzba? Eser makot. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku eser makot v’al hayam laku

chamishim makot. Rabi Eliezer omar: minayin shekol makah u’makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim hayta shel arba’a makot? Shene’emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza’am v’tzarah, mishlachat malachei ra’im. Evrah – echat, vaza’am – shtayim, v’tzarah –

shalosh, mishlachat malachei ra’im – arba’a. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku arba’im makot v’al hayam laku matayim makot. Rabi akivah omer: minayin shekol makah u’makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim hayta shel chamesh makot? Shene’emar: yishlach bom charon

apo, evrah vaza’am v’tzarah, mishlachat malachei ra’im. Charon apo – echat, evrah – shtayim, vaza’am – shalosh, v’tzarah – arba’a, mishlachat malachei ra’im – chamesh. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku chamishim makot v’al hayam laku chamishim u’matayim makot.

Rabbi Yose the Galilean says: How does one derive that, after the ten plagues in Egypt, the Egyptians suffered fifty plagues at the Sea? Concerning the plagues in Egypt the Torah states that “the magicians

said to Pharaoh, it is the finger of God.” However, at the Sea, the Torah relates that “Israel saw the great hand which the Lord laid upon the Egyptians, and the people revered the Lord and they believed in the Lord and in His servant Moses.” It reasons that if they suffered ten plagues in Egypt, they must have been made to suffer fifty plagues at the Sea.

Rabbi Eliezer says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to four plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and

trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) wrath, 2) fury, 3) trouble and 4) a band of evil messengers, they must have suffered forty plagues in Egypt and two hundred at the Sea.

Rabbi Akiva says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to five plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) fierce anger 2) wrath 3) fury 4) trouble and 5) a band of evil messengers, they must have suffered fifty plagues in Egypt and two hundred and fifty at the Sea.

כַמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָקוֹם עָלֵינו!
אִלו הוֹצִיאָנו מִמִצְרַים, וְלֹא עָשָה בָהֶם שְפָטִים,
דַיֵינו.
אִלו עָשָה בָהֶם שְפָטִים, וְלֹא עָשָה בֵאלֹהֵיהֶם,
דַיֵינו.
אִלו עָשָה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְכוֹרֵיהֶם,
דַיֵינו.
אִלו הָרַג אֶת בְכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנו אֶת
מָמוֹנָם, דַיֵינו.
אִלו נָתַן לָנו אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנו אֶת הַיָם,
דַיֵינו.
אִלו קָרַע לָנו אֶת הַיָם, וְלֹא הֶעֱבֵירָנו בְתוֹכוֹ
בֶחָרָבָה, דַיֵינו.
אִלו הֶעֱבֵירָנו בְתוֹכוֹ בֶחָרָבָה, וְלֹא שְקַע צָרֵנו
בְתוֹכוֹ, דַיֵינו.
אִלו שִקַע צָרֵנו בְתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵק צָרְכֵנו במִדְבָר אַרְבָעִים שָנָה, דַיֵינו.
אִלו סִפֵק צָרְכֵנו במִדְבָר אַרְבָעִים שָנָה, וְלֹא הֶאֱכִילָנו אֶת הַמָן, דַיֵינו.
אִלו הֶאֱכִילָנו אֶת הַמָן, וְלֹא נָתַן לָנו אֶת הַשַבָת,
דַיֵינו.
אִלו נָתַן לָנו אֶת הַשַבָת, וְלֹא קֵרְבָנו לִפְנֵי הַר סִינַי,
דַיֵינו.
אִלו קֵרְבָנו לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נַָתַן לָנו אֶת הַתוֹרָה
, דַיֵינו.
אִלו נַָתַן לָנו אֶת הַתוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנו לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל,
דַיֵינו.
אִלו הִכְנִיסָנו לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנו אֶת בֵית הַבְחִירָה, דַיֵינו

Kama ma’a lot tovot lamakom aleinu.

Ilu hotzi’anu mimitzrayim, v’lo asah bahem shfatim, dayenu.

Ilu asah bahem shfatim, v’lo asah vailoheihem, dayenu.

Ilu asah vailoheihem, v’lo harag et bichoraihem, dayenu.

Ilu harag et bichoraihem, v’lo natan lanu mamonam, dayenu.

Ilu natan lanu mamonam, v’lo karah lanu et hayam, dayenu.

Ilu karah lanu et hayam, v’lo he’evairanu bitocho becheravah, dayenu.

Ilu he’evairanu bitocho becheravah, v’lo shikah tzareinu b’tocho, dayenu.

Ilu shikah tzareinu b’tocho, v’lo sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, dayneu.

Ilu sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, v’lo he’echilanu et haman, dayenu.

Ilu he’echilanu et haman, v’lo natan lanu et hashabbat, dayenu.

Ilu natan lanu et hashabbat, v’lo karvanu lifnei har Sinai, dayenu.

Ilu karvanu lifnei har Sinai, v’lo natan lanu et hatorah, dayenu.

Ilu natan lanu et hatorah, v’lo hichnisanu l’eretz Yisrael, dayenu.

Ilu hicnisanu l’eretz Yisrael, v’lo vana lanu et bait habchirah, dayenu.

God has bestowed many favors upon us.

Had He brought us out of Egypt, and not executed judgments against the Egyptians, It would have beenenough – Dayyenu

Had He executed judgments against the Egyptians, and not their gods, It would have been enough –Dayyenu

Had He executed judgments against their gods and not put to death their firstborn, It would have been enough – Dayyenu

Had He put to death their firstborn, and not given us their riches, It would have been enough – Dayyenu

Had He given us their riches, and not split the Sea for us, It would have been enough – Dayyenu

Had He split the Sea for us, and not led us through it on dry land, It would have been enough – Dayyenu

Had He led us through it on dry land, and not sunk our foes in it, It would have been enough – Dayyenu

Had He sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years, It would have been enough – Dayyenu

Had He satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna, It would have been enough– Dayyenu

Had He fed us the manna, and not given us the Sabbath, It would have been enough – Dayyenu

Had He given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai, It would have been enough – Dayyenu

Had He brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah, It would have been enough – Dayyenu

Had He given us the Torah, and not brought us into Israel, It would have been enough – Dayyenu

Had He brought us into Israel, and not built the Temple for us, It would have been enough – Dayyenu

עַל אַחַת, כַמָה וכַמָה , טוֹבָה כְפולָה ומְכֻפֶלֶת לַמָקוֹם עָלֵינו: שֶהוֹצִיאָנו מִמִצְרַים, וְעָשָה בָהֶם שְפָטִים, וְעָשָה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנו אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנו אֶת הַיָם, וְהֶעֱבִירֶנו בִתוֹכוֹ בֶחָרָבָה, וְשִקַע צֶַָרֵנו בְתוֹכוֹ , וְסִפֵק צָרְכֵנו במִדְבָר אַרְבָעִים שָנָה, וְהֶאֱכִילָנו אֶת הַמָן, וְנָתַן לָנו אֶת הַשַבָת, וְקֵרְבָנו לִפְנֵיהַר סִינַי, וְנַָתַן לָנו אֶת הַתוֹרָה, וְהִכְנִיסָנו לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, ובָנָה לָנו אֶת בֵית הַבְחִירָה לְכַפֵר עַל כֹל עֲוֹנוֹתֵינו.

Al achat, kamah v’kamah, Tovah k’fulah u’mchupelet lamakom aleinu: shehotziyenu mimitzrayim, v’asah vahem shifatim, v’asah valohaihem, v’harag et bichoreichem, v’natan lanu et mamonam, v’kara lanu et hayam,v’he’evireinu bitocho becharavah, v’shika tzareinu bitocho, v’sipaik tzarchainu bamidbar arba’im shana, v’he’echileinu et haman, v’natan lanu et hashabbat, v’kervanu lifnei har Sinai, v’natan lanu et hatorah, v’hichnisanu l’eretz Yisrael, u’vanah lanu et bait habchirah lichaper al kol avonoteinu.

How much more so do we have to be thankful for the manifold and unbounded blessings of God:

He brought us out of Egypt, and executed judgments against the Egyptians, and executed judgments against their gods, and put to death their firstborn, and  gave us their riches, and split the sea for us, and led us through it on dry land, and sunk our foes in it, and satisfied our needs in the desert for forty years, and fed us the manna, and gave us the Sabbath, and brought us to Mount Sinai, and  gave us the Torah, and brought us into Israel, and built us the Temple so that we could atone for all of our sins.

רַבָן גַמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר:כָל שֶלֹא אָמַר שְלשָה דְבָרִים אֵלו בַפֶסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלו הֵן: פֶסַח, מַצָה, ומָרוֹר.

Point to the shank bone:
פֶסַח שֶהָיו אֲבוֹתֵינו אוֹכְלִים בִזְמַן שֶבֵית הַמִקְדָש הָיָה קַיָם, עַל שום מָה? עַל שום שֶפֶָסַח הַקָדוֹש בָרוךְ הוא עַל בָתֵי אֲבוֹתֵינו בְמִצְרַים , שֶנֶאֱמַר: וַאֲמַרְתֶם זֶבַח פֶסַח הוא לַיי, אֲשֶר פֶָסַח עַל בָתֵי בְני יִשְרָאֵל בְמִצְרַים בְנָגְפוֹ אֶת מִצְרַים , וְאֶת בָתֵינו הִצִיל? וַיִקדֹ הָעָם וַיִשְתַחוו.

Point to the matzah:
מַצָה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שום מה? עַל שום שֶלֹא הִסְפִיק בְצֵקָם שֶל אֲבוֹתֵינו לְהַחֲמִיץ עַד שֶנִגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים, הַקָדוֹש בָרוךְ הוא, וגְאָלָם, שֶנֶאֱמַר: וַיאֹפו אֶת הַבָצֵק אֲשֶר הוֹצִיאו מִמִצְרַים עֻגתֹ מַצוֹת, כִי לֹא חָמֵץ,
כִי גרְֹשו מִמִצְרַים וְלֹא יָכְלו לְהִתְמַהְמֵהַ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשו לָהֶם.

Point to the marror:
מָרוֹר זֶה שֶאָנו אוֹכְלִים, עַל שום מה? עַל שום שֶמֵרְרו הַמִצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינו בְמִצְרַים , שֶנֶאֱמַר: וַיְמָרֲרו אֶת חַיֵיהם בַעֲבדָֹה קָשָה, בְחמֶֹר ובִלְבֵנִים ובְכָל עֲבדָֹה בַשָדֶה אֶת כָל עֲבדָֹתָם אֲשֶר עָבְדו בָהֶם בְפָרֶךְ.

Rabban Gamlieil hayah omeir: kol shelo amar sh’loshah d’varim eilu bapesach, lo yatza y’dei chovato, v’eilu hein:

Pesach, Matzah, Umaror.

 

Point to the shank bone

Pesach shehayu avoteinu och’lim, bizman shebeit hamikdash hayah kayam, al shum mah? Al shum shepasach hakadosh baruch hu al batei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: va’amartem zevach pesach hu l’Adonai, asher

pasach al batei v’nei Yisrael b’mitzrayim, b’nagpo et mitzrayim v’et bateinu hitzil, vayikod ha’am vayishtachavu.

 

Point to the matza

Matzah zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shelo hispik b’tzeikam shel avoteinu l’hachamitz ad sheniglah aleihem melech malchei ham’lachim, hakadosh baruch hu, ug’alam, shene’emar: vayofu et habatzeik asher hotziu mimitzrayim ugot matzot, ki lo chameitz, ki gor’shu mimitzrayim v’lo yachlu l’hitmahmeiha, v’gam tzeidah lo asu lahem.

 

Point to the maror

Maror zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shemeir’ru hamitzrim et chayei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: vayamararu et chayeihem baavodah kashah, b’chomer uvilveinim uv’chol avodah basadeh et kol

avodatam asher avdu vahem b’farech.

FRabban Gamliel would teach that all those who had not spoken of three things on Passover had not fulfilled their obligation to tell the story, and these three things are:

Pesah [Paschal Lamb], Matzah and Maror [Bitter Herb].

 

Point to the shank bone

The Pesah which our ancestors ate when the Second Temple stood: what is the reason for it? They ate the Pesah because the holy one, Blessed be He “passed over” the houses of our ancestors in Egypt, as it is written in the Torah: “And You shall say, ‘It is the Passover offering for Adonai, who passed over the houses of the Israelites saving us in Mitzrayim but struck the houses of the Egyptians.”

 

Point to the matza

Matzah - what does it symbolize in the Seder? There was insufficient time for the dough of our ancestors to rise when the holy one, Blessed be He was revealed to us and redeemed us, as it is written in the Torah: “And they baked the dough which they brought forth out o Egypt into matzah – cakes of unleavened bread – which had not risen, for having been driven out of Egypt they could not tarry, and they had mad no provisions for themselves.”

 

Point to the maror

Why do we eat Maror? For the reason that the Egyptians embitter the lives of our ancestors in Mitzrayim, as the Torah states: “And they embittered

their lives with servtude, with mortar and bricks without straw, with every form of slavery in the field and with great torment.”

בְכָל דוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְאִלו הוא יצָא מִמִצְרַָים , שֶנֶאֱמַר: וְהִגַדְתָ לְבִנְךָ בַיוֹם הַהוא לֵאמרֹ, בַעֲבור זֶה עָשָה יי לִי בְצֵאתִי מִמִצְרַים . לֹא אֶת אֲבוֹתֵינו בִלְבָד גָאַל הַקָדוֹש בָרוךְ הוא, אֶלָא אַף אוֹתָנו גָאַל עִמָהֶם, שֶנֶאֱמַר: וְאוֹתָנו הוֹצִיא מִשָם , לְמַעַן הָבִיא אתָֹנו, לָתֶת לָנו אֶת הָאָרֶץ אֲשֶר נִשָבַע לַאֲבתֵֹנו.

B’chol dor vador chayav adam lirot et atzmo k’ilu hu yatza mimitzrayim, shene’emar: v’higadta l’vincha bayom hahu leimor, ba’avur zeh asah Adonai li b’tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad ga’al hakadosh baruch hu, ela af otanu ga’al imahem, shene’emar: v’otanu hotzi misham, l’ma’an havi otanu, latet lanu et ha’aretz asher nishba la’avoteinu.

In every generation, one must see himself as if he himself had personally come out of Egypt, as it is said: “You should say to your son on that day, ‘It is because of that which God did to me when I left Egypt.’ It is not only our ancestors that the Holy One Blessed Be He redeemed. Rather, he redeemed us too, along with them, as it is said: “He brought us out of there, in order so that he could bring us to and give us the land which He had promised to our ancestors.”

Cover the matzah and raise the cup of wine until it is drunk at the end of maggid

לְפִיכָךְ אֲנַחְנו חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַבֵחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵה ולְקַלֵס לְמִי שֶעָשָה לַאֲבוֹתֵינו וְלָנו אֶת כָל הַנִסִים הָאֵלו: הוֹצִיאָנו מֵעַבְדות לְחֵרות מִיָגוֹן לְשִמְחָה, ומֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, ומֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָדוֹל, ומִשִעְבוד לִגְאֻלָה. וְנאֹמַר לְפָנָיו שִירָה חֲדָשָה: הַלְלויָה.

הַלְלויָה הַלְלו עַבְדֵי יי, הַלְלו אֶת שֵם יי. יְהִי שֵם יי מְברָֹךְ מֵעַתָה ועְִַד עוֹלָם. מִמִזְרַח שֶמֶש עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָל שֵם יי. רָם עַל כָל גוֹיִם יי, עַל הַשָמַיִם כְבוֹדוֹ. מִי כַיי אֱלֹהֵינו הַמַגְבִיהִי לָשָבֶת, הַמַשְפִילִי לִרְאוֹת בַשָמַיִם ובָאָרֶץ? מְקִימִי מֵעָפָר דָל, מֵאַשְפתֹ יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמוֹ. מוֹשִיבִי עֲקֶרֶת הַבַיִת, אֵם הַבָנִים שִמְחָה. הַלְלויָה.

בְצֵאת יִשְרָאֵל מִמִמִרַָים , בֵית יַעֲקבֹ מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהודָה לְקָדְשוֹ, יִשְרָאֵל מַמְשְלוֹתָיו. הַיָם רָאָה וַיַָנסֹ, הַיַרְדֵן יִסבֹ לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדו כְאֵילִים, גְבַָעוֹת - כִבְנֵי צאֹן. מַה לְךָ הַיָם כִי תָנוס, הַיַרְדֵן - תִסבֹ לְאָחוֹר, הֶהָרִים - תִרְקְדו כְאֵילִים, גְבַָעוֹת - כִבְנֵי צאֹן. מִלְפְנֵי אָדוֹן חולִי אָרֶץ, מִלְפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקבֹ. הַהפְֹכִי הַצור אֲגַם מָיִם, חַלָמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם.

Raise the cup of wine until it is drunk at the end of Magid.
 

L’fichach anachnu chayavim l’hodot, l’hallel, l’shabeiach, l’faeir, l’romeim, l’hadeir, l’vareich, l’aleih ul’kaleis, l’mi she’asah a’avoteinu v’lanu et kol hanisim haeilu: hotzianu meiavdut l’cheirut miyagon l’simchah, umei’eivel l’yom tov, umei’afeilah l’or gadol, umishibud ligulah. V’nomar l’fanav shirah chadashah: halleluyah.

 

Halleluyah hal’lu avdei Adonai, hal’lu et sheim Adonai. Y’hi sheim Adonai m’vorach mei’atah v’ad olam. Mimizrach shemesh ad m’vo’o m’hulal sheim Adonai. Ram al kol goyim Adonai, al hashamayim k’vodo. Mi k’Adonai Eloheinu hamagbihi lashavet, hamashpili lirot bashamayim uva’aretz? M’kimi mei’afar dal, mei’ashpot yarim evyon, l’hoshivi im nidivim, im nidivei amo. Moshivi akeret habayit, eim habanim s’meichah. Halleluyah.

 

B’tzeit Yisrael mimitzrayim, beit Ya’akov mei’am lo’eiz, haytah yihudah likodsho, Yisrael mamshilotav. Hayam ra’ah vayanos, hayardein yisov l’achor. Heharim rakedu che’eilim, giva’ot – kivnei tzon. Mah l’cha hayam ki tanus, hayardein – tisov l’achor, heharim tirkedu che’eilim, givaot – kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha Ya’akov. Hahofchi hatzur agam mayim, chalamish – lemayno mayim.

Raise the cup of wine until it is drunk at the end of Magid.

Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor, bless and acclaim the One who performed all these miracles for our fathers and for us. He took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourning into a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We will recite a new song before Him! Halleluyah

 

Praise the Lord! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord. Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, the Lord’s name is to be praised. High above all nations is the Lord; above the heavens is His glory. Who is like the Lord our God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? He raises the poor man out of the dust and lifts the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He turns the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah!

 

When Israel went out of Egypt, When the household of Jacob left a people with a strange tongue, Judah became the place from which God’s holiness went forth, Israel became the seat from which the world would know of Gods rule. The sea looked and fled, The Jordan reversed its curse. Mountains skipped like rams and the hills jumped about like young lambs. What is happening that you turn back, O sea, Jordan, why do you reverse your course? Mountains, why do you skip like rams And hills why do you jump like lambs? You are beholding the face of your Creator, Before God, before the God of Jacob, Turning rocks into swirling waters and stone into a flowing spring.

בָרוךְ אתה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶר גְאָלָנו וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינו מִמִצְרַים , וְהִגִיעָנו לַלַיְלָה הַזֶה לֶאֱכָל בוֹ מַצָה ומָרוֹר. כֵן יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו יַגִיעֵנו לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָאִים לִקְרָאתֵנו לְשָלוֹם, שְמֵחִים בְבִנְיַן עִירֶךָ וְשָשִים בַעֲבוֹדָתֶךָ. וְנאֹכַל שָם מִן הַזְבָחִים ומִן הַפְסָחִים אֲשֶר יַגִיעַ דָמָם עַל קִיר מִזְבַחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִיר חָדָש עַל גְאֻלָתֵנו ועַל פְדות נַפְשֵנו. בָרוךְ אַתָה יי גָאַל יִשְרָאֵל. בָרוךְ אַתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם בוֹרֵא פְרִי הַגָפֶן.

Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, asher g’alanu v’ga’al et avoteinu mimitzrayim, v’higianu lalaylah hazeh le’echol bo matzah umaror. Kein Adonai Eloheinu vEilohei avoteinu yagi’einu l’mo’adim v’lirgalim acheirim haba’im likrateinu l’shalom, s’meichim b’vinyan irecha v’sasim ba’avodatecha. V’nochal sham min hazvachim umin hapsachim asher yagia damam al kir mizbachacha l’ratzon, v’nodeh l’cha shir chadash al g’ulateinu v’al p’dut nafsheinu. Baruch Atah Adonai, ga’al Yisrael.

Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech haolam, borei p’ri hagafen

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has redeemed us and our fathers from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzo and marror. Lord our God and God of our fathers, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion your city, and joyful at your service.

There we shall eat of the offerings and Passover sacrifices which will be acceptably placed upon your altar. We shall sing a new hymn of praise to you for our redemption and for our liberation. Praised are you, Adonai, who has redeemed Israel.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has created the fruit of the vine.

מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה,
-הַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלוֹ מַצָּה.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת,
 - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אֶנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת,
- הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין,
 - הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין

Mah nishtanah halaylah hazeh mikol haleilot?

Sheb’chol haleilot anu och’lin chameitz umatzah,

-halaylah hazeh kulo matzah.

Sheb’chol haleilot anu och’lin sh’ar y’rakot,

-halaylah hazeh maror.

Sheb’chol haleilot ein anu matbilin afilu pa’am echat,

-halaylah hazeh sh’tei f’amim.

Sheb’khol haleilot anu okhlim bein yoshvin uvein m’subin,
-halailah hazeh kulanu m’subin.

Why is this night of Passover different from all other nights of the year?

On all other nights, we eat either leavened or unleavened bread, why on this night do we eat only matzah?

On all other nights, we eat vegetables of all kinds, why on this night must we eat bitter herbs?

On all other nights, we do not dip vegetables even once, why on this night do we dip greens into salt water and bitter herbs into sweet haroset?

On all other nights, everyone sits up straight at the table, why on this night do we recline and eat at leisure?

בָרוךְ הַמָקוֹם, בָרוךְ הוא. בָרוךְ שֶנָתַן תוֹרָה לְעַמוֹ יִשְרָאֵל, בָרוךְ הוא. כְנֶגֶד אַרְבָעָה בָנִים דִבְרָה תוֹרָה . אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָע, וְאֶחָד תָם, וְאֶחָד שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְאוֹל.
 חָכָם מָה הוא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִים וְהַמִשְפָטִים אֲשֶר צִוָה יי אֱלֹהֵינו אֶתְכֶם? וְאַף אַתָה אֱמָר לוֹ כְהִלְכוֹת הַפֶסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶסַח אֲפִיקוֹמָן.
רָשָע מָה הוא אוֹמֵר? מָה הָעֲבדָֹה הַזאֹת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. ולְפִי שֶהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְלָל כָפַר בְעִקָר. וְאַף אַתָה הַקְהֵה אֶת שִנָיו וֶאֱמרֹ לוֹ: בַעֲבור זֶה עָשָה יי לִי בְצֵאתִי מִמִצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילו הָיָה שָם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָם מָה הוא אוֹמֵר? מַה זאֹת? וְאָמַרְתָ אֵלָיו: בְחזֶֹק יָד הוֹצִיאָנו יי מִמִצְרָיִם, מִבֵית עֲבָדִים.
וְשֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְאוֹל - אַתְ פְתַח לוֹ, שֶנֶאֱמַר: וְהִגַדְתָ לְבִנְךָ בַיוֹם הַהוא לֵאמרֹ, בַעֲבור זֶה עָשָה יי לִי בְצֵאתִי מִמִצְרָיִם

Baruch hamakom, baruch Hu. Baruch shenatan torah l’amo Yisrael, baruch Hu. K’neged arba’ah vanim dibrah torah. Echad chacham, v’echad rasha, v’echad tam, v’echad she’eino yodeia lishol.

Chacham mah hu omeir? Mah ha’eidot v’hachukim v’hamishpatim asher tzivah Adonai Eloheinu etchem? V’af atah emor lo k’hilchot hapesach: Ein maftirin achar hapesach afikoman.

Rasha, mah hu omer? Mah ha’avodah hazot lachem? Lachem v’lo lo. Ul’fi shehotzi et atzmo min hak’lal, kafar b’ikar. V’af atah hakheih et shinav, v’emor lo. Ba’avur zeh, asah Adonai li, b’tzeiti mimitzrayim, li v’lo lo. Ilu hayah sham, lo hayah nigal.

Tam mah hu omer? Mah zot? V’amarta eilav. B’chozek yad hotzianu Adonai mimitzrayim, mibeit avadim.

V’she’eino yodeia lishol, at p’tach lo. Shene’emar: V’higadita l’vincha, bayom hahu leimor, Ba’avur zeh asah Adonai li, b’tzeiti mimitzrayim.

Blessed is God, blessed is He. Blessed is He who gave the Torah to His people, Israel. Blessed is He.

The Torah speaks of four types of children: one is wise, one is wicked, one is simple, and one does not know how to ask.

The Wise One asks: “What is the meaning of the laws and traditions God has commanded?” (Deuteronomy 6:20) You should teach him all the traditions of Passover, even to the last detail.

The Wicked One asks: “What does this ritual mean to you?” (Exodus 12:26) By using the expression “to you” he excludes himself from his people and denies God. Shake his arrogance and say to him: “It is because of what the Lord did for me when I came out of Egypt...” (Exodus 13:8) “For me” and not for him -- for had he been in Egypt, he would not have been freed.

The Simple One asks: “What is all this?” You should tell him: “It was with a mighty hand that the Lord took us out of Egypt, out of the house of bondage.”

As for the One Who Does Not Know How To Ask, you should open the discussion for him, as it is written: “And you shall explain to your child on that day, ‘It is because of what the Lord did.’

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם.

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, asher kidshanu bimitzvotav vitzivanu al nitilat yadayim.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has taught us the way of holiness through commandments, commanding us to wash our hands.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, hamotzei lechem min ha’aretz.

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, asher kidshanu bimitzvotav vitzivanu al achilat matzah.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who provides sustenance from the earth.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has made us holy through His commandments, commanding us to eat matzah.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, asher kidshanu bimitzvotav vitzivanu al achilat maror.

Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has made us holy through His commandments, commanding us to eat the bitter herb.

זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָים: הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.

Zeicher l’mikdash k’Hillel. Kein asah Hillel bizman shebeit hamikdash hayah kayam. Hayah koreich pesach, matzah, umaror v’ocheil b’yachad. L’kayeim mah sheneemar. “Al matzot u’mororim yochluhu.”

This way of eating matzah, maror and haroset reminds us of how Hillel would do so when the Second Temple still existed, making a sandwich of the Pashal lamb, matzah and maror, fulfilling the Torah injunction: “with matzot and maror they shall eat the Pashal lamb.”

Make a sandwich of marror between two pieces of the bottom Motazah. Dip the sandwich into the haroseth and shake it off.

Now eat and drink to your heart's delight. It is permitted to drink wine between the second and third cups.

After the meal we search for the afikoman. When the afikoman is found and returned to the leader, an olive-sized piece is distributed to each person, and all consume the afikoman with enthusiasm!

שִיר הַמַעֲלוֹת, בְשוב יְיָ אֶת שִיבַת צִיוֹן, הָיִינו כְחלְֹמִים. אָז יִמָלֵא שְחוֹק פִינו ולְשוֹנֵנו רִנָה, אָז יאֹמְרו בַגוֹיִם, הִגְדִיל יְיָ לַעֲשוֹת עִם אֵלֶה. הִגְדִיל יְיָ לַעֲשוֹת עִמָנו, הָיִינו שְמֵחִים. שובָה יְיָ אֶת שְבִיתֵנו, כַאֲפִיקִים בַנֶגֶב. הַזרְֹעִים בְדִמְעָה
בְרִנָה יִקְצרֹו. הָלוֹךְ יֵלֵךְ ובָכהֹ נשֵֹא מֶשֶךְ הַזָרַע, באֹ יָבאֹ בְרִנָה נשֵֹא אֲלֻמתָֹיו.
תְהִלַת יְיָ יְדַבֶר פִי, וִיבָרֵךְ כָל בָשָר שֵם קָדְשוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וַאֲנַחְנו נְבָרֵךְ יָה מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם הַלְלויָה. הוֹדו לַייָ כִי טוֹב כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. מִי יְמַלֵל גְבורוֹת יְיָ
יַשְמִיעַ כָל תְהִלָתוֹ.

Include parenthesis when there is a minyan present.

Leader:
רַבוֹתַי נְבָרֵךְ.

Participants:
יְהִי שֵם יְיָ מְברָֹךְ מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם.

Leader:
יְהִי שֵם יְיָ מְברָֹךְ מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם. בִרְשות מָרָנָן וְרַבָנָן וְרַבוֹתַי נְבָרֵך (אֱלֹהֵינו) שֶאָכַלְנו מִשֶלוֹ.

Participants:
בָרוךְ (אֱלֹהֵינו) שֶאָכַלְנו מִשֶלוֹ ובְטובוֹ חָיִינו.

Leader:
בָרוךְ )אֱלֹהֵינו( שֶאָכַלְנו מִשֶלוֹ ובְטובוֹ חָיִינו.

All together:
בָרוךְ הוא ובָרוך שְמוֹ.

בָרוךְ אַתָה יְיָ, אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָן אֶת הָעוֹלָם כֻלוֹ בְטובוֹ בְחֵן בְחֶסֶד ובְרַחֲמִים הוא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָשָר, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. ובְטובוֹ הַגָדוֹל תָמִיד לֹא חָסַר לָנו וְאַל יֶחְסַר לָנו מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַעֲבור שְמוֹ הַגָדוֹל כִי הוא אֵל זָן ומְפַרְנֵס לַכלֹ ומֵטִיב לַכלֹ ומֵכִין מָזוֹן לְכָל בְרִיוֹתָיו אֲשֶר בָרָא. בָרוךְ אַתָה יְיָ, הַזָן אֶת הַכלֹ.
נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינו עַל שֶהִנְחַלְתָ לַאֲבוֹתֵינו אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה ורְחָבָה, וְעַל שֶהוֹצֵאתָנו יְיָ אֱלֹהֵינו מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם ופְדִיתָנו מִבֵית עֲבָדִים, וְעַל בְרִיתְךָ שֶחָתַמְתָ בִבְשָרֵנו, וְעַל תוֹרָתְךָ שֶלִמַדְתָנו, וְעַל חֻקֶיךָ שֶהוֹדַעְתָנו, וְעַל חַיִים חֵן וָחֶסֶד שֶחוֹנַנְתָנו, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָאַתָה זָן ומְפַרְנֵס אוֹתָנו תָמִיד בְכָל יוֹם ובְכָל עֵת ובְכָל שָעָה.
וְעַל הַכלֹ יְיָ אֱלֹהֵינו אֲנַחְנו מוֹדִים לָךְ ומְבָרְכִים אוֹתָךְ יִתְבָרַךְ שִמְךָ בְפִי כָל חַי תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַכָתוב, וְאָכַלְתָ וְשָבָעְתָ ובֵרַכְתָ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטבָֹה אֲשֶר נָתַן לָךְ. בָרוךְ אַתָה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָזוֹן.
רחֶַם נָא יְיָ אֱלֹהֵינו עַל יִשְרָאֵל עַמֶךָ וְעַל יְרושָלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיוֹן מִשְכַן כְבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכות בֵית דָוִד מְשִיחֶךָ וְעַל הַבַיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹש שֶנִקְרָא שִמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינו אָבִינו רְעֵנו זונֵנו פַרְנְסֵנו וְכַלְכְלֵנו וְהַרְוִיחֵנו וְהַרְוַח לָנו יְיָ אֱלֹהֵינו מְהֵרָה מִכָל צָרוֹתֵינו. וְנָא אַל תַצְרִיכֵנו יְיָ אֱלֹהֵינו לֹא לִידֵי מַתְנַת בָשָר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִי אִם לְיָדְךָ הַמְלֵאָה הַפְתוחָה הַקְדוֹשָה וְהָרְחָבָה, שֶלא נֵבוֹש וְלֹא נִכָלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

On Shabbat:
רְצהֵ וְהַחֲלִיצֵנו יְיָ אֱלֹהֵינו בְמִצְוֹתֶיךָ ובְמִצְוַת יוֹם הַשְבִיעִי הַשַבָת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹש הַזֶה. כִי יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹש הוא לְפָנֶיךָ לִשְבָת בוֹ וְלָנוחַ בוֹ בְאַהֲבָה כְמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. ובִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנו יְיָ אֱלֹהֵינו שֶלֹא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְיוֹם
מְנוחָתֵנו. וְהַרְאֵנו יְיָ אֱלֹהֵינו בְנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ ובְבִנְיַן יְרושָלַיִם עִיר קָדְשֶךָ כִי אַתָה הוא בַעַל הַיְשועוֹת ובַעַל הַנֶחָמוֹת.

אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו, יַעֲלֶה וְיָבאֹ וְיַגִיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָמַע וְיִפָקֵד וְיִזָכֵר זִכְרוֹנֵנו ופִקְדוֹנֵנו, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינו, וְזִכְרוֹן מָשִיחַ בֶן דָוִד עַבְדֶךָ ,וְזִכְרוֹן יְרושָלַיִם עִיר קָדְשֶךָ, וְזִכְרוֹן כָל עַמְךָ בֵית יִשְרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן ולְחֶסֶד ולְרַחֲמִים, לְחַיִים ולְשָלוֹם בְיוֹם חַג הַמַצוֹת הַזֶה. זָכְרֵנו יְיָ אֱלֹהֵינו בוֹ לְטוֹבָה ופָקְדֵנו בוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִיעֵנו בוֹ לְחַיִים. ובִדְבַר יְשועָה וְרַחֲמִים חוס וְחָנֵנו וְרַחֵם עָלֵינו וְהוֹשִיעֵנו, כִי אֵלֶיךָ עֵינֵינו, כִי אֵל מֶלֶךְ חַנון וְרַחום אָתָה.

ובְנֵה יְרושָלַיִם עִיר הַקדֶֹש בִמְהֵרָה בְיָמֵינו. בָרוךְ אַתָה יְיָ, בוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרושָלָיִם. אָמֵן.
בָרוךְ אַתָה יְיָ, אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינו מַלְכֵנו אַדִירֵנו בוֹרְאֵנו גאֲֹלֵנו יוֹצְרֵנו קְדוֹשֵנו קְדוֹש יַעֲקבֹ, רוֹעֵנו רוֹעֵה יִשְרָאֵל הַמֶלֶךְ הַטוֹב וְהַמֵטִיב לַכלֹ שֶבְכָל יוֹם וָיוֹם הוא הֵטִיב הוא מֵטִיב הוא יֵיטִיב לָנו. הוא גְמָלָנו הוא גוֹמְלֵנו
הוא יִגְמְלֵנו לָעַד לְחֵן ולְחֶסֶד ולְרַחֲמִים ולְרֶוַח הַצָלָה וְהַצְלָחָה בְרָכָה וִישועָה נֶחָמָה פַרְנָסָה וְכַלְכָלָה וְרַחֲמִים וְחַיִים וְשָלוֹם וְכָל טוֹב, ומִכָל טוב לְעוֹלָם אַל יְחַסְרֵנו.
 הרָחַמֲן הוא יִמְלֹךְ עָלֵינו לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן הוא יִתְבָרַךְ בַשָמַיִם ובָאָרֶץ. הָרַחֲמָן הוא יִשְתַבַח לְדוֹר דוֹרִים וְיִתְפָאַר בָנו לָעַד ולְנֵצַח נְצָחִים וְיִתְהַדַר בָנו לָעַד ולְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הָרַחֲמָן הוא יְפַרְנְסֵנו בְכָבוֹד. הָרַחֲמָן הוא יִשְבר עֻלֵנו מֵעַל צַוָארֵנו וְהוא יוֹלִיכֵנו קוֹמְמִיות לְאַרְצֵנו. הָרַחֲמָן הוא יִשְלַח לָנו בְרָכָה מְרֻבָה בַבַיִת הַזֶה וְעַל שֻלְחָן זֶה שֶאָכַלְנו עָלָיו. הָרַחֲמָן הוא יִשְלַח לָנו אֶת אֵלִיָהו הַנָבִיא זָכור לַטוֹב וִיבַשֶר לָנו בְשוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשועוֹת וְנֶחָמוֹת.

הָרַחֲמָן הוא יְבָרֵךְ אֶת
For one’s parents:
אָבִי מוֹרִי (בַעַל הַבַיִת הַזֶה) וְאֶת אִמִי מוֹרָתִי (בַעֲלַת הַבַיִת הַזֶה), אוֹתָם וְאֶת בֵיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָל אֲשֶר לָהֶם,
For one’s family:
אוֹתִי )וְאֶת אִשְתִי/בַעֲלִי/זַרְעִי( וְאֶת כָל אֲשֶר לִי,
For one’s hosts:
בַעַל הַבַיִת הַזֶה וְאֶת בַעֲלַת הַבַיִת הַזֶה, אוֹתָם וְאֶת בֵיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָל אֲשֶר לָהֶם,
For all others:
וְאֶת כָל הַמְסֻבִין כַאן,

 אוֹתָנו וְאֶת כָל אֲשֶר לָנו, כְמוֹ שֶנִתְבָרְכו אֲבוֹתֵינו אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקבֹ בַכלֹ מִכלֹ כלֹ, כֵן יְבָרֵךְ אוֹתָנו כֻלָנו יַחַד בִבְרָכָה שְלֵמָה, וְנאֹמַר אָמֵן
בַמָרוֹם יְלַמְדו עֲלֵיהֶם וְעָלֵינו זְכות שֶתְהֵא לְמִשְמֶרֶת שָלוֹם. וְנִשָא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְעֵנו. וְנִמְצָא חֵן וְשֵכֶל טוֹב בְעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם

On Shabbat:
הָרַחֲמָן הוא יַנְחִילֵנו יוֹם שֶכֻלוֹ שַבָת ומְנוחָה לְחַיֵי הָעוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוא יַנְחִילֵנו יוֹם שֶכֻלוֹ טוֹב.

Some add the following:
הָרַחֲמָן הוא יְבָרֵךְ אֶת כָל אֲחֵנו בְנֵי יִשְרָאֵל הַנְתונִים בְצָרָה, וְיוֹצִיאֵם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
הָרַחֲמָן הוא יְבָרֵךְ אֶת מְדִנַת יִשְרָאֵל, רֵאשִית צְמִיחַת גְאֻלָתֵנו.
הָרַחֲמָן הוא יְבָרֵךְ אֶת חַיָלֵי צְבָא הֲגַנָה לְיִשְרָאֵל, וְיָגֵן עֲלֵיהֶם.
הָרַחֲמָן הוא יְבָרֵךְ אֶת מְדִנַת הַזאתֹ, וְאֶת חַיָלֶיהָ, וְיָגֵן עֲלֵיהֶם.
הָרַחֲמָן הוא יַשְכְין שָלוֹם בֵין בְנֵי יַעֲקבֹ ובְנֵי יִשְמָעֵאל.

הָרַחֲמָן הוא יְזַכֵנו לִימוֹת הַמָשִיחַ ולְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָא.
מִגְדוֹל יְשועוֹת מַלְכוֹ וְעשֶֹה חֶסֶד לִמְשִיחוֹ לְדָוִד ולְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עשֶֹה שָלוֹם בִמְרוֹמָיו הוא יַעֲשֶה שָלוֹם עָלֵינו וְעַל כָל יִשְרָאֵל, וְאִמְרו אָמֵן.
יְראו אֶת יְיָ קְדשָֹיו כִי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְפִירִים רָשו וְרָעֵבו וְדרְֹשֵי יְיָ לֹא יַחְסְרו כָל טוֹב. הוֹדו לַייָ כִי טוֹב כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. פוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ ומַשְבִיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָרוךְ הַגֶבֶר אֲשֶר יִבְטַח בַייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִי וְלֹא רָאִיתִי צַדִיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶש לָחֶם. יְיָ עזֹ לְעַמוֹ יִתֵן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָלוֹם.

A Song of Ascents. When the Lord returned us from exile back to Zion, it was as though we were dreaming. We laughed in joy and sang happy songs. It was said around the world: “The Lord has done great things for them.” The Lord did great things for us, and we rejoiced. God, restore our captives. We shall be like streams in the Negev. Those who sow in tears shall ultimately reap in joy. Though the farmer bears the measure of seed to the field in sadness, he shall come home with joy, bearing his sheaves.

T’hilat Adonai y’daber pi, vivareich kol basar shem kod’sho l’olam va’ed. Va-anachnu n’varech ya, mei-ata v’ad olam, hal’luya. Hodu la-Adonai ki tov, ki l’olam chasdo. Mi y’maleil g’vurot Adonai, yashmi’a kol t’hilato.

Include parentheses when there is a minayn present.

Leader: Friends, let us say grace.

Participants: Praised be the name of the Lord now and forever.

Leader:

Praised be the name of the Lord now and forever. With your permission, let us now bless )our God( whose food we have eaten.

Participants:

Blessed be )our God( whose food we have eaten and through whose goodness we live.

Leader:

Blessed be )our God( whose food we have eaten and through whose goodness we live.

All together: Blessed be He and blessed be His name.

Praised are you, Adonai our God, King of the universe, who nourishes the whole world with grace, kindness and mercy. You provide food to all creatures, for your kindness endures forever.Through this great goodness we have never been in want; may we never be in want of sustenance. God sustains us all, doing good to all, and providing food for all creation. Praised are you, Adonai, who sustains all.

We thank you, Adonai, our God, for having given a beautiful, good, and spacious land to our ancestors as a heritage; for having taken us out from the land of Egypt and redeemed us from the house of slavery; your covenant which you sealed in our flesh; for your Torah which you taught us; for your laws which you have given to us; for the life, grace and kindness you have granted us; and for the food with which you always sustain us.

For everything, Adonai, our God, we thank and praise you. May your name be blessed by all forever, as it is written: “After you have eaten and are satisfied, you shall bless Adonai, our God for the good land he has given you.” Praised are you, Adonai, for the land and the food.

Have mercy, Adonai our God, on Israel your people, on Jerusalem your city, on Zion the abode of your glory, on the kingdom of the house of David your anointed one, and on the great and holy Temple that bears your name. Our God, our Father, tend and feed us; sustained and support us and relieve us. Speedily, Adonai our God, grant us relief from all our troubles. Lord our God, O make us not rely on the gifts and loans of men but rather on your full, open and generous hand, that we may never be put to shame and disgrace.

On Shabbat:

Favor us and strengthen us, Lord our God, with your commandments – with the commandment concerning the seventh day, this great and holy Sabbath. This day is great and holy before you to abstain from work and rest on it in love according to your will. In your will, Lord our God, grant us rest so that there be nor sorrow and grief on our day of rest. Let us, Lord our God,

live to see Zion your city comforted, Jerusalem your holy city rebuilt, for you art Master of all salvation and consolation.

Our God and God of our fathers, may the remembrance of us, of our fathers, of the anointed son of David your servant, of Jerusalem your holy city, and of all your people the house of Israel, ascend, come, appear, be heard, and be accepted before you for deliverance and good, for grace, kindness and mercy, for life and peace, on this day of the Festival of Matzot. Remember us this day, Lord our God, for goodness; consider us for blessing; save us for life. With a word of salvation and mercy spare us and favor us; have pity on us and save us, for we look to you, for you art a gracious and merciful God and King.

Rebuild Jerusalem the holy city speedily in our days. Praised are you, Adonai, who will rebuild Jerusalem in mercy. Amen.

Praised are you, Adonai our God, king of the universe. Adonai, you are our father, our king and sovereign, our creator, our redeemer, our maker, the holy one of Jacob, the shepherd of Israel, the good king who does good to all and has done good, is doing good, and will do good. You bestow favors on us constantly. You lavish on us kindness and mercy, relief and deliverance, success, blessing, salvation, comfort, sustenance, support mercy, life and peace and all goodness. May you never deprive us of any good thing.

May the Merciful One reign over us forever and ever. May the Merciful One be blessed in heaven and on earth. May the Merciful One be praised for all generations; may He be glorified in us forever and ever; may He be honored in us to all eternity. May the Merciful One grant us an honorable livelihood. May the Merciful One break the yoke from our neck; may He lead us upstanding into our land. May the Merciful One send ample blessing into this house and upon this table at which we have eaten. May the Merciful One send us Elijah the prophet of blessed memory who will bring us good tidings of consolation and comfort.

May the Merciful One bless

for one’s parents:

)my revered father( the master of this house and )my revered mother( the mistress of this house, them, and their household, and their children, and everything that is theirs,

for one’s family: me )and my wife/husband/children( and all that is mine

for one’s hosts:

our host and our hostess, them, and their household, and their children, and everything that is theirs,

for all others: and all who are seated here,

us all together and all our possessions just as He blessed our forefathers Abraham, Isaac, and Jacob, with every blessing. May He bless us all together with a perfect blessing, and let us say, Amen.

May heaven find merit in us that we may enjoy a lasting peace. May we receive blessings from the Lord, justice from the God of our salvation, and may we find favor and good sense in the eyes of God and men.

On Shabbat:

May the Merciful One cause us to inherit the day which will be all Sabbath and rest in the eternal life.

May the Merciful One cause us to inherit the day of total goodness.

Some add the following blessings:

missing - Harachaman hu y’variech et kol acheinu B’nei Yisrael han’tunim betzarah, v’yotzi’eim mei’afeilah l’orah.

May the Merciful One bless the State of Israel. reishit tz’michat g’u’lateinu.

May the Merciful One bless those who serve in the IDF and watch over them.

May the Merciful One bless this country, and its soldiers, and watch over them.

Harachaman hu yashkiyn shalom Bayn binei Ya’akov u’vnei Yishma’ayl.

May the Merciful One enable us to live in the days of the Messiah and in the world to come.

God is our tower of salvation, showing kindness to his anointed, to David and his descendents forever. May he who creates peace in his heavenly heights, may he grant peace for us, all Israel; and and all humanity, and we can say, Amen.

Revere the Lord, you his holy ones for those who revere him suffer no want. Lions may be famishing and starving, but those who seek the Lord shall not lack any good thing. Give thanks to the Lord, for he is good; his kindness endures forever. You open your hand and satisfy the desire of every living thing. Blessed is the man who trusts in the Lord, and whose trust is in the Lord. I have been young and now I am old, but never have I seen the righteous man forsaken, nor his children wanting bread. The Lord will give strength to his people; the Lord will bless His people with peace.

Shir Hama’alot, b’shuv Adonai et shivat Tzion, hayinu k’cholmim. Az y’malei s’chok pinu ul- shoneinu rina, az yomru vagoyim, higdil Adonai la-asot im eileh. Higdil Adonai la-asot imanu, hayinu s’meichim. Shuva Adonai et sh’viteinu, ka-afikim banegev. Hazor’im b’dima b’rina yiktzoru. Haloch yeileich uvacho nosei meshech hazara, bo yavo v’rina, nosei alumotav.

T’hilat Adonai y’daber pi, vivareich kol basar shem kod’sho l’olam va’ed. Va-anachnu n’varech ya, mei-ata v’ad olam, hal’luya. Hodu la-Adonai ki tov, ki l’olam chasdo. Mi y’maleil g’vurot Adonai, yashmi’a kol t’hilato.

Include parentheses when there is a minayn present.

Leader:

Rabotai n’vareich.

Participants:

Y’hi sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam.

Leader:

Y’hi sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam. Birshut maranan v’rabanan v’rabotai, n’vareich (Eloheinu) she’achalnu mishelo.

Participants:

Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.

Leader:

Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.

All together:

Baruch hu u-varuch sh’mo.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol- b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol- b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.

V’al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim lach um’varchim otach, yitbarach shimcha b’fi kol chai tamid l’olam va’ed. Kakatuv, v’achalta v’savata uveirachta et Adonai Elohecha al ha’aretz hatova asher natan lach. Baruch atah Adonai al ha-aretz v’al hamazon.

Racheim na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha v’al Y’rushalayim irecha v’al Tzion mishkan k’vodecha v’al malchut beit David m’shichecha v’al habayit hagadol v’hakadosh shenikra shimcha alav. Eloheinu Avinu r’einu zuneinu parn’seinu v’chalk’lenu v’harvicheinu v’harvach’lanu Adonai Eloheinu m’heira mikol-tzaroteinu. V’na al tatz’richeinu Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal’va’atam, ki im l’yad’cha ham’lei’a hap’tucha hak’dosha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va’ed.

On Shabbat:

R’tzei v’hachalitzeinu Adonai Eloheinu b’mitzvotecha, uv’mitvat yom hash’vi’i haShabbat hagadol v’hakadosh hazeh. Ki yom zeh gadol v’kadosh hu l’fanecha, lishbat bo v’lanuach bo b’ahavah k’miztvat r’tzonecha. U’birtzoncha hani’ach lanu Adonai Eloheinu, shelo t’hei tzara v’yagon va’anacha b’yom m’nuchateinu. V’har’einu Adonai Eloheinu b’nechamat Tzion irecha, uv’vinyan Yerushalayim ir kodshecha, ki atah hu ba’al ha’y’shuot u’va’al hanechamot.

Eloheinu vEilohei avoteinu, yaleh v’yavo v’yagiah v’yeira’eh v’yeiratzeh v’yishma v’yipakeid, v’yizacheir zichroneinu ufikdoneinu, v’zichron avoteinu, v’zichron Mashiach ben David avdecha, v’zikhron Y’rushalayim ir kodshecha, v’zichron kol amkha beit Yisrael l’fanecha, lifleita l’tova l’chein ul’chesed ul’rachamim, l’chayim ul’shalom b’yom chag hamatzot hazeh zochreinu Adonai Eloheinu

bo l’tova ufokdeinu vo livracha v’hoshieinu vo l’chayim. uv’dvar y’shuah v’rachamim chus v’chaneinu v’racheim aleinu v’hoshieinu ki eilecha eineinu, ki eil melech chanun vrachum ata.

Uv’nei Y’rushalayim ir hakodesh bimheira v’yameinu. Baruch atah Adonai, boneh v’rachamav Y’rushalayim. Amein.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha’olam, ha’Eil Avinu Malkeinu Adireinu Bor’einu Go’aleinu Yotz’reinu K’dosheinu k’dosh Ya’akov ro’einu ro’ei Yisrael Hamelech hatov v’hameitiv lakol sheb’chol yom vayom hu heitiv, hu meitiv, hu yeitiv lanu. Hu g’malanu hu gomleinu hu yig’m’leinu la’ad, l’chein ul’chesed ul’rachamim ul’revach hatzala v’hatzlacha, b’racha vi’shua nechama parnasa v’chalkala v’rachamim v’chayim v’shalom v’chol-tov, u’mikol tuv l’olam al y’chasreinu.

Harachaman hu yimloch aleinu l’olam va’ed. Harachaman hu yitbarach bashamayim u’va’aretz. Harachaman hu yishtabach l’dor dorim, v’yitpa’ar banu la’ad u’l’neitzach n’tzachim, v’yit’hadar banu la’ad ul’olmei olamim. Harachaman hu y’far’n’seinu b’chavod. Harachaman hu yishbor uleinu mei’al tzavareinu, v’hu yolicheinu kom’miyut l’artzeinu. Harachaman hu yishlach lanu b’racha m’ruba babayit hazeh, v’al shulchan zeh she’achalnu alav. Harachaman hu yishlach lanu et Eliyahu Hanavi zachur latov, vivaser lanu b’sorot tovot y’shu’ot v’nechamot.

Harachaman hu y’vareich et

for one’s parents:

et avi mori (ba’al ha-bayit ha-zeh), v’et imi morati (ba’alat ha-bayit) ha-zeh, otam v’et beitam, v’et zar’am, v’et kol asher lahem,

for one’s family:

oti (v’et ishti / ba’ali / zar-i v’et) kol asher li,

for one’s hosts:

ba’al ha-bayit ha-zeh, v’et ba-alat ha-bayit ha- zeh, otam v’et beitam, v’et zar’am, v’et kol asher lahem,

for all others:

v’et kol ham’subim kan,

otanu v’et kol asher lanu, k’mo she’nitbarchu avoteinu Avraham Yitzchak v’Ya’akov bakol mikol kol, kein y’vareich otanu kulanu yachad bivracha sh’leima, v’nomar, Amein.

Bamarom y’lamdu aleihem v’aleinu z’chut she’t’hei l’mishmeret shalom. V’nisa v’racha mei’eit Adonai, utz’daka mei’Elohei yisheinu, v’nimtza chein v’seichel tov b’einei Elohim v’adam.

On Shabbat:

Harachaman hu yanchileinu yom shekulo Shabbat u’minucha ul’chayei ha’olamim.

Harachaman hu yanchileinu yom shekulo tov.

Some add the following blessings:

Harachaman hu y’variech et kol acheinu B’nei Yisrael han’tunim betzarah, v’yotzi’eim mei’afeilah l’orah.

Harachaman hu y’variech et M’dinat Yisrael, reishit tz’michat g’u’lateinu.

Harachaman hu y’variech et chayalei Tz’va Hagana l’Yisrael, v’yagein aleihem.

Harachaman hu y’variech et m’dinat hazot, v’et chayaleiha, v’yagein aleihem.

Harachaman hu yashkiyn shalom Bayn binei Ya’akov u’vnei Yishma’ayl.

Harachaman hu y’zakeinu limot Hamashiach ul’chayei ha’olam haba.

Migdol y’shu’ot Malko v’oseh chesed limshicho l’David ul’zar’o ad olam. Oseh shalom bimromav, hu ya’aseh shalom aleinu v’al kol Yisrael v’imru, Amein.

Y’ru et Adonai k’doshav, ki ein machsor lirei’av. K’firim rashu v’ra’eivu, v’dorshei Adonai lo yach’s’ru chol tov. Hodu l’Adonai ki tov ki l’olam chasdo. Potei’ach et yadecha, u’masbia l’chol chai ratzon. Baruch hagever asher yivtach b’Adonai, V’haya Adonai mivtacho. Na’ar hayiti gamzakan’ti,v’lora’ititzadikne’ezav,v’zar’o 

m’vakesh lachem. Adonai oz l’amo yitein,

Adonai y’vareich et amo vashalom.

בָרוךְ אַתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם בוֹרֵא פְרִי הַגָפֶן.

שְפךְֹ חֲמָתְךָ אֶל הַגוֹיִם אֲשֶר לֹא יְדָעוךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶר בְשִמְךָ לֹא קָרָאו. כִי אָכַל אֶת יַעֲקבֹ וְאֶת נָוֵהו הֵשַמו. שְפךְֹ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְךָ יַשִיגֵם. תִרְדףֹ בְאַף וְתַשְמִידֵם מִתַחַת שְמֵי יי.

Open the door for Elijah the Prophet. All rise.

Shfoch chamatcha el hagoyim asher lo y’da’ucha v’al mamlachot asher b’shimcha lo kara’u. Ki achal et Ya’akov v’et naveihu heishamu. Shfoch Aleihem zamech vacharon apcha yasigaim. Tirdof b’af v’tashmidaim mitachat shmay Adonai.

Open the door for Elijah the Prophet. All rise.

“Pour out your fury on the nations that do not know you, upon the kingdoms that do not invoke your name, they have devoured Jacob and desolated his home.” )Ps. 79:6,7( “Pour out your wrath on them; may your blazing anger overtake them.” )Ps. 69.25( “Pursue them in wrath and destroy them from under the heavens of the Lord!” )Lam. 3:66(

לֹא לָנו , יי, לֹא לָנו, כִי לְשִמְךָ תֵן כָבוֹד, עַל חַסְדְךָ, עַל אֲמִתֶךָ. לָמָה יאֹמְרו הַגוֹיִם: אַיֵה נָא אֱלֹהֵיהֶם? ואֱלֹהֵינו בַשָמַיִם, כלֹ אֲשֶר חָפֵץ עָשָה. עֲצַבֵיהֶם כֶסֶף וְזָהָב מַעֲשֵה יְדֵי אָדָם. פֶה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵרו, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאו. אָזְנָיִם לָהֶם וְלֹא יִשְמָעו, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחון. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישון, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵכו, לֹא יֶהְגו בִגְרוֹנָם. כְמוֹהֶם יִהְיו עשֵֹיהֶם, כלֹ אֲשֶר בטֵֹחַ בָהֶם. יִשְרָאֵל בְטַח בַיי, עֶזְרָם ומַָגִנָם הוא. בֵית אַהֲרןֹ בִטְחו בַיי, עֶזְרָם ומַָגִנָם הוא. יִרְאֵי יי בִטְחו בַיי, עֶזְרָם ומַָגִנָם הוא.

יי זְכָרָנו יְבָרֵךְ. יְבָרֵךְ אֶת בֵית יִשְרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵית אַהֲרןֹ, יְבָרֵךְ יִרְאֵי יי, הַקְטַנִים עִם הַגְדלִֹים. יסֵֹף יי עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְנֵיכֶם. בְרוכִים אַתֶם לַיי, עשֵֹה שָמַיִם וָאָרֶץ. הַשָמַיִם שָמַיִם לַיי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵתִים יְהַלְלויָה
וְלֹא כָל ירֹדֵי דומָה. וַאֲנַחְנו נְבָרֵךְ יָה מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם. הַלְלויָה.

אָהַבְתִי כִי יִשְמַע יי אֶת קוֹלִי, תַחֲנונָי. כִי הִטָה אָזְנוֹ לִי ובְיָמַי אֶקְרָא. אֲפָפונִי חֶבְלֵי מָוֶת ומְצָרֵי שְאוֹל מְצָאונִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. ובשֵם יי אֶקְרָא: אָנָא יי מַלְטָה נַפְשִי! חַנון יי וְצַדִיק, וֵאֱלֹהֵינו מְרַחֵם. שמֵֹר פְתָאִים יי, דַלֹתִי וְלִי
יְהוֹשִיעַ. שובִי נַפְשִי לִמְנוחָיְכִי, כִי יי גָמַל עָלָיְכִי. כִי חִלַצְתָ נַפְשִי מִמָוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶחִי. אֶתְהַלֵךְ לִפְנֵי יי בְאַרְצוֹת הַחַיִים. הֶאֱמַנְתִי כִי אֲדַבֵר, אֲנִי עָנִיתִי מְאדֹ. אֲנִי אָמַרְתִי בְחָפְזִי: כָל הָאָדָם כזֵֹב.

מָה אָשִיב לַיי כלֹ תַגְמולוֹהִי עָלָי. כוֹס יְשועוֹת אֶשָא ובְשֵם יי אֶקְרָא. נְדָרַי לַיי אֲשַלֵם נֶגְדָה נָא לְכָל עַמוֹ. יָקָר בְעֵינֵי יי הַמָוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָא יי כִי אֲנִי עַבְדֶךָ, אֲנִי עַבְדְךָ בֶן אֲמָתֶךָ, פִתַחְתָ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַח זֶבַח תוֹדָה ובְשֵם יי אֶקְרָא.
נְדָרַי לַיי אֲשַלֵם נֶגְדָה נָא לְכָל עַמוֹ. בְחַצְרוֹת בֵית יי, בְתוֹכֵכִי יְרושָלַיִם. הַלְלויָה.

הַלְלו אֶת יי כָל גוֹיִם, שַבְחוהו כָל הָאֻמִים. כִי גָבַר עָלֵינו
 חַסְדוֹ, וֶאֱמֶת יי לְעוֹלָם. הַלְלויָה.
הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
יאֹמַר נָא יִשְרָאֵל, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
יאֹמְרו נָא בֵית אַהֲרןֹ, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
יאֹמְרו נָא יִרְאֵי יי, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.

מִן הַמֵצַר קָרָאתִי יָה, עָנָנִי בַמֶרְחַב יָה. יי לִי, לֹא אִירָא - מַה יַעֲשֶה לִי אָדָם? יי לִי בְעזְֹרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַיי מִבְטחַֹ בָאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַיי מִבְטחַֹ בִנְדִיבִים. כָל גוֹיִם סְבָבונִי, בְשֵם יי כִי אֲמִילַם. סַבונִי גַם סְבָבונִי,
בְשֵם יי כִי אֲמִילַם. סַבונִי כִדְברִֹים , דעֲֹכו כְאֵש קוֹצִים, בְשֵם יי כִי אֲמִילַם. דָחהֹ דְחִיתַנִי לִנְפלֹ, וַיי עֲזָרָנִי. עזִי וְזִמְרָת יָה וַיְהִי לִי לִישועָה. קוֹל רִנָה וִישועָה בְאָהֳלֵי צַדִיקִים: יְמִין יי עשֵֹה חָיִל, יְמִין יי רוֹמֵמָה, יְמִין יי עשֵֹה חָיִל. לֹא אָמות כִי
אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵר מַעֲשֵי יָה. יַסרֹ יִסְרַנִי יָה, וְלַמָוֶת לֹא נְתָנָנִי. פִתְחו לִי שַעֲרֵי צֶדֶק, אָבאֹ בָם, אוֹדֶה יָה. זֶה הַשַעַר לַיי, צַדִיקִים יָבאֹו בוֹ. אוֹדְךָ כִי עֲנִיתָנִי וַתְהִי לִי לִישועָה. אוֹדְךָ כִי עֲנִיתָנִי וַתְהִי לִי לִישועָה. אֶבֶן מָאֲסו הַבוֹנִים הָיְתָה לְראֹש פִנָה. אֶבֶן מָאֲסו הַבוֹנִים הָיְתָה לְראֹש פִנָה. מֵאֵת יי הָיְתָה זאֹת הִיא נִפְלָאתֹ בְעֵינֵינו. מֵאֵת יי הָיְתָה זאֹת הִיא נִפְלָאתֹ בְעֵינֵינו.
אָנָא יי, הוֹשִיעָה נָא.
אָנָא יי, הוֹשִיעָה נָא.
אָנָא יי, הַצְלִיחָה נָא.
אָנָא יי, הַצְלִיחָה נָא.
בָרוךְ הַבָא בְשֵם יי, בֵרַכְנוכֶם מִבֵית יי. בָרוךְ הַבָא בְשֵם יי, בֵרַכְנוכֶם מִבֵית יי. אֵל יי וַיָאֶר לָנו . אִסְרו חַג בַעֲבתִֹים עַד קַרְנוֹת הַמִזְבֵחַ. אֵל יי וַיָאֶר לָנו . אִסְרו חַג בַעֲבתִֹים עַד קַרְנוֹת הַמִזְבֵחַ. אֵלִי אַתָה וְאוֹדֶךָ, אֱלֹהַי - אֲרוֹמְמֶךָ. אֵלִי אַתָה וְאוֹדֶךָ, אֱלֹהַי - אֲרוֹמְמֶךָ. הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.

יְהַלְלוךָ יי אֱלֹהֵינו כָל מַעֲשֶיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִיקִים עוֹשֵי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְךָ בֵית יִשְרָאֵל בְרִנָה יוֹדו וִיבָרְכו, וִישַבְחו וִיפָאֲרו, וִירוֹמְמו וְיַעֲרִיצו, וְיַקְדִישו וְיַמְלִיכו אֶת שִמְךָ, מַלְכֵנו. כִי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת ולְשִמְךָ נָאֶה לְזַמֵר, כִי מֵעוֹלָם וְעַד
עוֹלָם אַתָה אֵל.

הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הוֹדו לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הוֹדו לָאֲדנֵֹי הָאֲדנִֹים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לעשֵֹה נִפְלָאוֹת גְדלֹוֹת לְבַדוֹ, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לעשֵֹה הַשָמַיִם בִתְבונָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָיְם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְעשֵֹה אוֹרִים גְדלִֹים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
אֶת הַשֶמֶש לְמֶמְשֶלֶת בַיוֹם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
אֶת הַיָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְלוֹת בַלַיְלָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְמַכֵה מִצְרַים בִבְכוֹרֵיהֶם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וַיוֹצֵא יִשְרָאֵל מִתוֹכָם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
בְיָד חֲזָקָה ובִזְרוֹעַ נְטויָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְגזֵֹר יַם סוף לִגְזָרִים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וְהֶֶעֱבִיר יִשְרָאֵל בְתוֹכוֹ, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וְנִעֵר פַרְעהֹ וְחֵילוֹ בְיַם סוף, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְמוֹלִיךְ עַמוֹ בַמִדְבָר, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְמַכֵה מְלָכִים גְדלִֹים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וַיָהֲרגֹ מְלָכִים אַדִירִים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמרִֹי, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
ולְעוֹג מֶלֶךְ הַבָשָן, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וָנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
נַחֲלָה לְיִשְרָאֵל עָבְדו, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
שֶבְִשִפְלֵנו זָכַר לָנו, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וַיִפְרְקֵנו מִצָרֵינו, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
נתֵֹן לֶחֶם לְכָל בָשָר, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הוֹדו לְאֵל הַשָמַיִם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.

נִשְמַת כָל חַי תְבַרֵךְ אֶת שִמְךָ, יי אֱלֹהֵינו, וְרוחַ כָל בָשָר תְפָאֵר ותְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵנו, תָמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָה אֵל, ומִבַלְעָדֶיךָ אֵין לָנו מֶלֶךְ גוֹאֵל ומוֹשִיעַ, פוֹדֶה ומַצִיל ומְפַרְנֵס ומְרַחֵם בְכָל עֵת צָרָה וְצוקָה. אֵין לָנו מֶלֶךְ אֶלָא
אַתָה. אֱלֹהֵי הָרִאשוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַ כָל בְרִיוֹת, אֲדוֹן כָל תוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָל בְרבֹ הַתִשְבָחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְחֶסֶד ובְרִיוֹתָיו בְרַחֲמִים. וַיי לֹא יָנום וְלֹאֹ יִישָן - הַמְעוֹרֵר יְשֵנִים וְהַמֵקִיץ נִרְדָמִים, וְהַמֵשִיחַ אִלְמִים וְהַמַתִיר אֲסורִים וְהַסוֹמֵךְ נוֹפְלִִים וְהַזוֹקֵף כְפופִים. לְךָ לְבַדְךָ אֲנַחְנו מוֹדִים. אִלו פִינו מָלֵא שִירָה כַיָם, ולְשוֹנֵנו רִנָה כֲהַמוֹן גַלָיו, וְשִפְתוֹתֵינו שֶבַח כְמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינו מְאִירוֹת כַשֶמֶש וְכַיָרֵחַ, וְיָדֵינו פְרושוֹת כְנִשְרֵי שָמַיִם, וְרַגְלֵינו קַלוֹת כָאַיָלוֹת - אֵין אֲנַחְנו
מַסְפִיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ , יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו , ולְבָרֵךְ, אֶת שִמְךָ עַל אַחַת, מֵאֶלֶף, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵי רְבָבוֹת פְעָמִים, הַטוֹבוֹת שֶעָשִיתָ עִם אֲבוֹתֵינו וְעִמָנו. מִמִצְרַים גְאַלְתָנו, יי אֱלֹהֵינו, ומִבֵית עֲבָדִים פְִדִיתָנו, בְרָעָב זַנְתָנו ובְשָבָע כִלְכַלְתָנו, מֵחֶרֶב הִצַלְתָנו ומִדֶבֶר מִלַטְתָנו, ומֵחָלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִלִיתָנו. עַד
הֵנָה עֲזָרונו רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבונו חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִטְשֵנו, יי אֱלֹהֵינו, לָנֶצַח. עַל כֵן אֵבֶָרִים שֶפִלַגְתָ בָנו וְרוחַ ונְשָמָה שֶנָפַחְתָ בְאַפֵינו וְלָשוֹן אֲשֶר שַמְתָ בְפִינו - הֵן הֵם יוֹדו וִיבָרְכו וִישַבְחו וִיפָאֲרו וִירוֹמְמו וְיַעֲרִיצו וְיַקְדִישו וְיַמְלִיכו אֶת שִמְךָ
מַלְכֵנו. כִי כָל פֶה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשוֹן לְךָ תִשָבַע, וְכָל בֶרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְתַחֲוֶה, וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוךָ, וְכָל קֶרֶב וכְלָיוֹת יְזַמֵרו לִשְִמֶךָ, כַדָבָר שֶכָתוב, כָל עַצְמתַֹי תאֹמַרְנָה: יי, מִי כָמוֹךָ מַצִיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶנו וְעָנִי וְאֶבְיוֹן
מִגזְֹלוֹ. מִי יִדְמֶה לָךְ ומִי יִשְוֶה לָךְ ומִי יַעֲרךְֹ לַָךְ הָאֵל הַגָדוֹל, הַגִבוֹר וְהַנוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קנֵֹה שָמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶלְךָ ונְשַבֵחֲךָ ונְפָאֶרְךָ ונְבָרֵךְ אֶת שֵם קָדְשֶךָ, כָאָמור: לְדָוִד, בָרְכִי נַפְשִי אֶת יי וְכָל קְרָבַי אֶת שֵם קָדְשוֹ. הָאֵל בְתַעֲצֻמוֹת עֻזֶךָ, הַגָדוֹל בִכְבוֹד שְמֶךָ, הַגִבוֹר לָנֶצַח וְהַנוֹרָא בְנוֹרְאוֹתֶיךָ, הַמֶלֶךְ הַיושֵב עַל כִסֵא רָם וְנִשִָא.

שוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹש שְמוֹ. וְכָתוב: רַנְנו צַדִיקִים בַיהוה, לַיְשָרִים נָאוָה תְהִלָה. בְפִי יְשָרִים תִתְהַלָל, ובְדִבְרֵי צַדִיקִים תִתְבַָרַךְ, ובִלְשוֹן חֲסִידִים תִתְרוֹמָם, ובְקֶרֶב קְדוֹשִים תִתְקַדָש. ובְמַקְהֲלוֹת רִבבְוֹת עַמְךָ בֵית יִשְרָאֵל בְרִנָה יִתְפָאֵר שִמְךָ, מַלְכֵנו, בְכָל דוֹר וָדוֹר, שֶכֵן חוֹבַת כָל הַיְצורִים לְפָנֶיךָ, יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו , לְהוֹדוֹת לְהַלֵל לְשַבֵחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵר לְבָרֵךְ, לְעַלֵה ולְקַלֵס עַל כָל דִבְרֵי שִירוֹת וְתִשְבְחוֹת דַָוִד בֶן יִשַי עַבְדְךָ, מְשִיחֶךָ.

יִשְתַבַח שִמְךָ לַָעַד מַלְכֵנו, הָאֵל הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל וְהַקָדוֹש בַשָמַיִם ובַָאָרֶץ, כִי לְךָ נָאֶה, יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו , שִיר ושְבָחָה, הַלֵל וְזִמְרָה, עזֹ ומֶמְשָלָה, נֶצַח, גְדֻלָה וגְבורָה, תְהִלָה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָה ומַלְכות, בְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם. בָרוךְ אַתָה יי, אֵל מֶלֶךְ גָדוֹל בַתִשְבָחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת, הַבוֹחֵר בְשִירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.

Lo lanu, Adonai, lo lanu, ki l’shimcha tein kavod, al chasd’cha al amitecha. Lamah yomru hagoyim,ayeihnaEloheihem.V’Eiloheinu vashamayim, kol asher chafeitz asah. Atzabeihem kesef v’zahav, maaseih y’dei adam. Peh lahem v’lo y’dabeiru, einayim lahem v’lo yiru. Oz’nayim lahem v’lo yishmau, af lahem v’lo y’richun. Y’deihem v’lo y’mishun, ragleihem v’lo y’haleichu, lo yehgu bigronam. K’mohem yihyu oseihem, kol asher boteiach bahem. Yisrael b’tach b’Adonai, ezram umaginam hu. Beit Aharon bitchu v’Adonai, ezram umaginam hu. Yirei Adonai bitchu v’Adonai, ezram umaginam hu.

Adonai z’charanu y’vareich, y’vareich et beit Yisrael, y’vareich et beit Aharon. Y’vareich yirei Adonai, hak’tanim im hag’dolim. Yoseif Adonai aleichem, aleichem v’al b’neichem. B’ruchim atem l’Adonai, oseih shamayim va’aretz. Hashamayim shamayim l’Adonai, v’haaretz natan livnei adam. Lo hameitim y’hal’lu yah, v’lo kol yor’dei dumah. Va’anachnu n’vareich yah, mei’atah v’ad olam. Hal’luyah.

Ahavti ki yishma Adonai, et koli tachanunay. Ki hitah oz’no li, uv’yamai ekra. Afafuni chevlei mavet, um’tzarei sh’ol m’tzauni, tzarah v’yagon emtza. Uv’sheim Adonai ekra: anah Adonai maltah nafshi! Chanun Adonai v’tzadik, veiloheinu m’racheim. Shomeir p’taim Adonai, daloti v’li y’hoshia. Shuvi nafshi limnuchay’chi, ki Adonai gamal alay’chi. Ki chilatzta nafshi mimavet, et eini min dimah, et ragli midechi. Ethaleich lifnei Adonai, b’artzot hachayim. He’emanti ki adabeir, ani aniti m’od. Ani amarti v’chof’zi, kol ha’adam kozev.

Mah ashiv l’Adonai, kol tagmulohi alay. Kos y’shuot esa, uv’sheim Adonai ekra. N’darai l’Adonai ashaleim, negdah na l’chol amo. Yakar b’einei Adonai, hamavtah lachasidav. Anah Adonai ki ani avdecha, ani avd’cha ben amatecha, pitachta l’moseiray. L’cha ezbach zevach todah uv’sheim Adonai ekra. N’darai l’Adonai ashaleim negdah na l’chol amo. B’chatzrot beit Adonai, b’tocheichi Yerushalayim, halleluyah.

Hal’lu et Adonai, kol goyim, shab’chuhu, kol haumim. Ki gavar aleinu chasdo, ve’emet Adonai l’olam, halleluyah.

Hodu l’Adonai ki tov, ki l’olam chasdo. Yomar na Yisrael ki l’olam chasdo. Yomru na ve’it Aharon ki l’olam chasdo. Yomru na yirei Adonai, ki l’olam chasdo.

Min hameitzar karati yah, anani vamerchav yah. Adonai li lo ira, mah yaaseh li adam? Adonai li b’oz’ray, va’ani ereh b’son’ay. Tov lachasot b’Adonai, mib’toach ba’adam. Tov lachasot b’Adonai, mib’toach bindivim. Kol goyim s’vavuni, b’sheim Adonai ki amilam. Sabuni gam s’vavuni, b’sheim Adonai ki amilam. Sabuni chidvorim doachu k’eish kotzim, b’sheim Adonai ki amilam. Dachoh d’chitani linpol, v’Adonai azarani. Ozi v’zimrat yah, vay’hi li lishuah. Kol rinah vishuah b’aholei tzadikim, y’min Adonai osah chayil. Y’min Adonai romeimah, y’min Adonai osah chayil. Lo amut ki echyeh, va’asapeir ma’asei yah. Yasor yis’rani yah, v’lamavet lo n’tanani. Pitchu li shaarei tzedek, avo vam odeh yah. Zeh hasha’ar l’Adonai tzadikim yavo’u vo

Od’cha ki anitani, vat’hi li lishuah. Od’cha ki anitani, vat’hi li lishuah. Even maasu habonim, hay’tah l’rosh pinah. Even maasu habonim, hay’tah l’rosh pinah. Mei’eit Adonai hay’tah zot, hi niflat b’eineinu. Mei’eit Adonai hay’tah zot,

hi niflat b’eineinu. Zeh hayom asah Adonai, nagilah v’nism’chah vo. Zeh hayom asah Adonai, nagilah v’nism’chah vo.

Ana Adonai hoshiah na.

Ana Adonai hoshiah na.

Ana Adonai hatzlichah na.

Ana Adonai hatzlichah na.

Baruch haba b’sheim Adonai, beirachnuchem mibeit Adonai. Baruch haba b’sheim Adonai, beirachnuchem mibeit Adonai. Eil Adonai vayaer lanu, isru chag ba’avotim ad karnot hamizbei’ach. Eil Adonai vayaer lanu, isru chag ba’avotim ad karnot hamizbei’ach. Eili atah v’odeka, elohai arom’meka. Eili atah v’odeka, elohai arom’meka. Hodu l’Adonai ki tov, ki l’olam chasdo. Hodu l’Adonai ki tov, ki l’olam chasdo.

Yehallelucha Adonai Eloheinu kol ma’asecha, v’chasidecha tzadikim osai ritzonecha, v’chol amcha bait Yisrael b’rina yodu viyvarchu, viyshabchu v’yiparu, viyrom’mu v’ya’aritzu, v’yakdishu v’yamlichu et shimcha, malkenu. Ki l’cha tov l’hodot u’l’shimcha na’eh l’zamer, ki mai’olam Atah Eil. Baruch Atah Adonai, Melech m’hulal batishbachot.

Hodu l’Adonai ki tov, ki l’olam chasdo.

Hodu lalohei ha’Elohim, ki l’olam chasdo.

Hodu l’Adonai ha’adonim, ki l’olam chasdo.

L’oseh nila’ot g’dolot l’vado, ki l’olam chasdo.

L’oseh hashamayim bit’vunah, ki l’olam chasdo.

L’roka ha’aretz al hamayim, ki l’olam chasdo.

L’oseh orim g’dolim, ki l’olam chasdo.

Et hashemesh l’memshelet bayom, ki l’olam chasdo.

Et hayareich v’kochavim l’memsh’lot balaylah, ki l’olam chasdo.

L’makeh mitzrayim bivchoraihem, ki l’olam chasdo.

Vayotzai Yisrael mitocham, ki l’olam chasdo.

B’yad chazakah u’vizro’a n’tuyah, ki l’olam chasdo.

L’gozer yam suf lig’zarim, ki l’olam chasdo.

V’he’evir Yisrael b’tocho, ki l’olam chasdo.

V’ni’er paroah v’chailo b’yam suf, ki l’olam chasdo.

L’molich amo bamidbar, ki l’olam chasdo. L’makeh m’lachim g’dolim, ki l’olam chasdo. Vayaharog m’lachim adirim, ki l’olam chasdo. L’sichon melech ha’emori, ki l’olam chasdo. U’l’og melech habashan, ki l’olam chasdo. Vanatan artzam l’nachalah, ki l’olam chasdo. Nachalah l’Yisrael avdu, ki l’olam chasdo. Sheb’shiflainu zachar lanu, ki l’olam chasdo. Vayif’rikainu mitzrainu, ki l’olam chasdo. Notein lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo. Hodu l’El hashamim, ki l’olam chasdo.

Nishmat kol chai t’vareich et shimcha, Adonai Eloheinu, v’ru’ach kol basar t’fa’er u’tromem zicharcha, malkeinu, tamid. Min ha’olam v’ad ha’olam atah El, u’mibaladecha ein lanu melech go’al u’moshia, podeh u’matzil u’m’farnes u’m’rachaem b’chol ait tzarah v’tzukah. Ein

lanu melech ela atah. Elohei harishonim v’ha’achronim, Elohah kol bri’ot, Adon kol toldot, ha’m’hulal b’rov hatishbachot, ham’naheg olamo b’chesed u’v’riyotav b’rachamim. V’Adonai lo yanum v’lo yiyshan – ham’orer y’shanim v’hameikitz nidamim, v’hameisi’ach ilmim v’hamatir asurim v’hasomech noflim v’hazokef k’fufim. L’cha l’vadcha anachnu modim.

Eilu pinu malei shirah kayam, u’l’shonainu rinah kahamon galav, v’siftoteinu shevach k’merchavai rakia, v’eineinu m’eerot kashemesh v’chayareiach, v’yadeinu frusot k’nisrai shamayim, v’ragleinu kalot ka’ayalot – ein anachnu maspikim l’hodot lach, Adonai Eloheinu v’Elohei avoteinu, u’l’vareich, et shimcha al achat, mai’elef, alfei alafim v’ribai r’vavot p’amim, hatovot she’asita im avoteinu v’imanu, mimitzrayim g’altanu, Adonai Eloheinu, u’mibeit avadim p’ditanu, b’ra’av zantanu u’v’sava kilkaltanu, maicherev hitzaltanu u’midever milat’tanu, u’maichalim ra’im v’ne’emanim dilitanu. Ad heina azarunu rachamecha v’lo azavunu chasadecha, v’al titsheinu, Adonai Eloheinu, lanetzach. Al kein aivarim shepilagta banu v’ru’ach u’nishamah shenafachta b’apeinu v’lashon asher samta b’finu – hein haim yodu viyvarchu viyshabchu viyfa’aru viyrom’mu v’ya’aritzu v’yak’dishu v’yamlichu et shimcha malkeinu. Ki chol peh lach yodeh, v’chol lashon lach tishava, v’chol berech lach tichra, v’chol komah l’fanecha tishtachaveh, v’chol l’vavot yiyra’oocha, v’chol kerev u’chlayot y’zamru lishmecha, kadavar shekatuv, kol atzmotai toemarna: Adonai, mi chamocha matzil ani maichazak mimenu v’ani v’evyon migozlo. Mi yidmeh lach u’mi yishveh lach u’mi ya’aroch lach ha’El hagadol, hagibor v’hanora, El elyon, konai shamayim v’aretz. N’hallelcha u’n’shabaichacha u’n’fa’ercha u’n’vareich et shem kadshecha, k’amur: l’David, barchi nafshi et Adonai v’chol kravai et shem kadsho.

Ha’El b’ta’atzumot uzecha, hagadol bichvod sh’mecha, hagibor lanetzach v’hanora b’norotecha, hamelech hayoshev al kisei ram v’nisa. Shochain ad marom v’kadosh sh’mo. V’katuv: ran’n’u tzadikim b’Adonai, laiysharim nava t’hilah.

B’fi y’sharim tithallal,

u’v’divrei tzadikim titbarach,

u’vilshon chasidim titromam,

u’vkerev k’doshim titkadash.

Uv’makalot riv’vot amcha beit Yisrael b’rinah yitpa’er shimcha, malkeinu, b’chol dor vador.

Shekein chovat kol hay’tzurim l’fanech, Adonai Eloheinu v’Elohei avoteinu, l’hodot l’hallel l’shabei’ach, l’pa’er l’romem l’hader l’vareich, l’alai u’l’kalais al kol divrei shirot v’tishbachot David ben Yishai avd’cha, mishichecha.

Yishtabach shimcha la’ad malkeinu, Ha’El hamelech hagadol v’hakadosh bashamayim u’va’aretz, ki l’cha na’eh, Adonai Eloheinu v’Elohei avoteinu, shir u’shvachah, hallel v’zimrah, oaz u’memshalah, netzach, g’dulah u’g’vurah, t’hilah v’tiferet, k’dushah u’malchut, brachot v’hoda’ot mai’atah v’ad olam. Baruch Atah Adonai, El melech gadol batishbachot, El hahoda’ot, adon hanifla’ot, Habocher b’shirei zimrah, Melech el chay ha’olamim.

Nor for our sake, O Lord, not for our sake, but for your name’s sake give glory, because of your kindness and your truth. Why should the nations say: “Where is their God?” Our God is in the heavens; He does whatever He pleases! Their idols are silver and gold, the work

of human hands. They have a mouth, but they cannot speak; they have eyes, but they cannot see; they have ears, but they cannot hear; they have a nose, but they cannot smell; they have hands, but they cannot feel; they have feet, but they cannot walk; nor can they utter a sound with their throat. Those who make them shall become like them, whoever trusts in them. O Israel, trust in the Lord! He is their help and shield. You who revere the Lord, trust in the Lord! He is their help and shield. )Psalm 115:1-11(

The Lord who has remembered us will bless; He will bless the house of Israel; He will bless the house of Aaron; He will bless those who revere the Lord, the small with the great. May the Lord increase you, you and your children. You are blessed by the Lord, who made the heaven and earth. The heaven is the Lord’s heaven, but he has given the earth to mankind. The dead cannot praise the Lord, nor can any who go down into silence. We will bless the Lord from this time forth and forever. Halleluyah! )Psalm 115:12-18(

I love that the Lord hears my supplications. Because he has inclined his ear to me, I will call upon him as long as I live. The cords of death encircled me; the pains of the grave have overtaken me; I found trouble and sorrow. Then I called upon the name of the Lord: “O Lord, save my life!” Gracious is the Lord, and righteous and our God is merciful. The Lord protects the simple;

I was brought low and he saved me. Return to your rest, O my soul, for the Lord has been kind to you. You delivered me from death, my eyes from tears and my feet from stumbling. I shall walk before the Lord in the lands of the living. I kept faith even when I cry out: “I am greatly afflicted.’ I kept faith even when I said in haste: “All men are deceitful.” )Psalm 116:1-11(

How can I repay the Lord for all his kind acts toward me? I will raise the cup of salvations, and call upon the name of the Lord. My vows to the Lord I will pay in the presence of all his people. Precious in the sight of the Lord is the death of his pious followers. O Lord, I am truly your servant; I am your servant, the son of your hand-maid; You has loosened my bonds. To you I sacrifice a thanksgiving offering, and call upon the name of the Lord. My vows to the Lord I will pay in the presence of all his people, In the courts of the Lord’s house, in the midst of Jerusalem. Halleluyah! )Psalm 116:12-19(

Give thanks to the Lord, all you nations; praise him, all you peoples! For his kindness overwhelms us, and the truth of the Lord is forever, Halleluyah! )Psalm 117(

Give thanks to the Lord, for he is good; His kindness endures forever.

Let Israel say: his kindness endures forever.

Let the house of Aaron say: his kindness endures forever.

Let those who revere the Lord say: his kindness endures forever. )Psalm 118:1-4(

From the straits I called upon the Lord; the Lord answered me by placing me in a great expanse. The Lord is with me; I have no fear of what man can do to me. The Lord is with me among my helpers; I shall see the defeat of my foes. It is better to seek refuge in the Lord than to trust in man. It is better to seek refuge in the Lord than to trust in princes. All nations have encompassed me; but in the name of the Lord, I routed them. They swarmed around me; but in the name of the Lord, I cut them down. They swarmed like bees about me, but they were extinguished like a fire of thorns; but in the name of the Lord, I cut them down. You pushed me that I might fall, but the Lord helped me. The Lord is my strength and song; He has become my salvation. The voice of rejoicing and salvation is heard in the tents of the righteous: “The right hand of the Lord does valiantly. The Lord’s right hand is raised in triumph; the Lord’s right hand does valiantly!” I shall not die, but live to relate the deeds of the Lord. The Lord has surely punished me, but he has not left me to die. Open for me the gates of righteousness, that I may enter and praise the Lord. This is the gate of the Lord; the righteous may enter through it.

I thank you for you have answered me, becoming my salvation. The stone which the builders rejected has become the major cornerstone. This the Lord’s doing; It is marvelous in our eyes. This is the day which the Lord has made; We will be glad and rejoice on it.

O Lord, please save us! O Lord, please save us! O Lord, let us prosper! O Lord, let us prosper!

Blessed be he who comes in the name of the Lord; We bless you from the house of the Lord. The Lord is God who has shown us light; Bind the sacrifice with cords, up to the altar-horns. You are my God, and I thank you; You are my God, and I exalt you. Give thanks to the Lord, for he is good; His kindness endures forever.

All your works praise Thee, Lord our God; your pious followers who perform your will, and all your people the house of Israel, praise, thank, bless, glorify, extol, exalt, revere, sanctify, and coronate your name, our King. To Thee it is fitting to give thanks, and unto your name it is proper to sing praises, for Thou art God eternal.

Give thanks to the Lord, for he is good, His kindness endures forever.

Give thanks to the God above gods, His kindness endures forever.

Give thanks to the Lord of lords, His kindness endures forever.

To him who alone does great wonders, His kindness endures forever.

To him who made the heavens with understanding, His kindness endures forever.

To him who stretched the earth over the waters, His kindness endures forever.

To him who made the great lights, His kindness endures forever.

The sun to reign by day, His kindness endures forever.

The moon and the stars to reign by night, His kindness endures forever.

To him who smote Egypt in their firstborn, His kindness endures forever.

And took Israel out from among them, His kindness endures forever.

With strong hand and outstretched arm, His kindness endures forever.

To him who parted the Red Sea, His kindness endures forever.

And caused Israel to pass through it, His kindness endures forever.

And threw Pharaoh and his host in the Red Sea, His kindness endures forever.

To him who led His people through the wilderness, His kindness endures forever.

To him who smote great kings, His kindness endures forever.

And slew mighty kings, His kindness endures forever.

Sihon, king of the Amorites, His kindness endures forever.

And Og, king of Bashan, His kindness endures forever.

And gave their land as an inheritance, His kindness endures forever.

An inheritance to Israel his servant, His kindness endures forever.

Who remembered us in our low state, His kindness endures forever.

And released us from our foes, His kindness endures forever.

Who gives food to all creatures, His kindness endures forever.

Give thanks to God of all heaven, His kindness endures forever. )Psalm 136(

The soul of every living being shall bless your name, Lord our God the spirit of all flesh shall ever glorify and exalt your remembrance, our King. Throughout eternity Thou art God. Besides Thee we have no king who redeems and saves, ransoms and rescues, sustains and shows mercy in all times of trouble and distress. We have no King but Thee-God of the first and of the last, God of all creatues, Master of all generations, One acclaimed with a multitude of praises, He who guides His world with kindness and His creatures with mercy. The Lord neither slumbers nor sleeps; He rouses those who sleep and wakens those who slumber; He enables the speechless to speak and loosens the bonds of the captives; He supports those who are fallen and raises those who are bowed down. To Thee alone we give thanks.

Were our mouth filled with song as the ocean, and our tongue with joy as the endless waves; were our lips full of praise as the wide heavens, and our eyes shining like the sun or the moon; were our hands spread out in prayer as the eagles of the sky and our feet running as swiftly as the deer--we should still be unable to thank Thee and bless your name, Lord our God and God of our fathers, for one of the thousands and even myriads of favors which Thou hast bestowed on our fathers and on us. Thou hast liberated us from Egypt, Lord

our God, and redeemed us from the house of slavery. Thou has fed us in famine and sustained us with plenty. Thou hast saved us from the sword, helped us to escape the plague, and spared us from severe and enduring diseases. Until now your mercy has helped us, and your kindness has not forsaken us; mayest Thou, Lord our God, never abandon us. Therefore, the limbs which Thou has given us, the spirit and soul which Thou has breathed into our nostrils, and the tongue which Thou hast placed in our mouth, shall all thank and bless, praise and glorify, exalt and revere, sanctify and acclaim your name, our King. To Thee, every mouth shall offer thanks; every tongue shall vow allegiance; every knee shall bend, and all who stand erect shall bow. All hearts shall revere Thee, and men’s inner beings shall sing to your name, as it is written: “all my bones shall say: O Lord, who is like Thee? Thou savest the poor man from one that is stronger, the poor and needy from one who would rob him.” Who may be likened to Thee? Who is equal to Thee? Who can be compared to Thee? O Great, mighty and revered God, supreme God is the Master of heaven and earth. Let us praise, acclaim and glorify Thee and bless your holy name, as it is said: “A Psalm of David: Bless the Lord, O my soul, and let my whole inner being bless His holy name.”

O God in your mighty acts of power, great in the honor of your name, powerful forever and revered for your awe-inspiring acts, O King seated upon a high and lofty throne!

By the mouth of the upright you shall be praised; By the words of the righteous you shall be blessed; By the tongue of the pious you shall be exalted; And in the midst of the holy you shall be sanctified.

In the assemblies of the multitudes of your people, the house of Israel, with song shall your name, our King, be glorified in every generation. For it is the duty of all creatures to thank, praise, laud, extol, exalt, adore, and bless Thee; even beyond the songs and praises of David the son of Jesse, your anointed servant.

Praise be your name forever, our King, who rules and is great and holy in heaven and on earth; for to Thee, Lord our God, it is fitting to render song and praise, hallel and psalms, power and dominion, victory, glory and might, praise and beauty, holiness and sovereignty, blessings and thanks, from now and forever.

בָרוךְ אַתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם בוֹרֵא פְרִי הַגָפֶן.

Drink the wine, the recite the concluding blessing:
בָרוךְ אַתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ העוֹלָם, עַל הַגֶפֶן וְעַל פְרִי הַגֶפֶן ,וְעַל תְנובַת הַשָדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה ורְחָבָה שֶרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָ לַאֲבוֹתֵינו לֶאֱכלֹ מִפִרְיָה וְלִשְבעַֹ מִטובָה רַחֶם נָא יי אֱלֹהֵינו עַל יִשְרָאֵל עַמֶךָ וְעַל יְרושָלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיוֹן מִשְכַן
כְבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ ובְנֵה יְרושָלַיִם עִיר הַקדֶֹש בִמְהֵרָה בְיָמֵינו וְהַעֲלֵנו לְתוֹכָה וְשַמְחֵנו בְבִנְיָנָה וְנאֹכַל מִפִרְיָה וְנִשְבַע מִטובָה ונְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִקְדֻשָה ובְטָהֳרָה (בשבת: ורְצֵה וְהַחֲלִיצֵנו בְיוֹם הַשַבָת הַזֶה) וְשַמְחֵנו בְיוֹם חַג הַמַצוֹת הַזֶה , כִי אַתָה יי טוֹב ומֵטִיב לַכלֹ וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְרִי הַגֶפֶן. בָרוךְ אַתָה יי עַל הַגֶפֶן וְעַל פְרִי הַגֶפֶן.

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, borei p’ri hagafen.

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, al hagefen v’al p’ri hagefen, al t’nuvat hasadeh v’al aretz chemdah tovah u’r’chavah sheratzita v’hinchalta la’avoteinu le’echol mipiryah v’lisboa mituvah racheim na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha v’al Yerushalayim irecha v’al tzion mishkan k’vodecha v’al mizbecha v’al haichalecha u’vnei Yerushalayim ir hakodesh bimheirah b’yamenu v’ha’aleinu l’tochah v’samcheinu b’vinyanah v’nochal mipriyah v’nisba mituvah u’nivarechecha aleha bikdushah u’vtaharah (u’rtzei v’hachalitzeinu b’yom haShabbat hazeh) v’samcheinu b’yom chag hamatzot hazeh, ki Atah Adonai tov u’maitiv lakol v’nodeh l’cha al ha’aretz v’al p’ri hagefen. Baruch Atah Adonai, al hagefen v’al p’ri hagefen.

Praised are you, Adonai, Lord of the universe, who has created the fruit of the vine.

Praised are you, Adonai, King of the universe, for the vine and its fruit, and for the produce of the field, for the beautiful and spacious land which you gave to our ancestors as a heritage to eat of its fruit and to enjoy its goodness. Have mercy, Adonai our God, on Israel your people, on Jerusalem your city. Rebuild Jerusalem, the holy city, speedily in our days. Bring us there and cheer us with its restoration; may we eat there Israel’s produce and enjoy its goodness; we praise you for Jerusalem’s centrality in

our lives. (On the Sabbath add: Favor us and strengthen us on this Sabbath day) and grant us happiness on this Feast of Matzot; For you, Adonai are good and beneficent to all, and we thank you for the land and the fruit of the vine. Praised are you, Adonai, for the land and the fruit of the vine.

חֲסַל סִדור פֶסַח כְהִלְכָתוֹ, כְכָל מִשְפָטוֹ וְחֻקָתוֹ. כַאֲשֶר זָכִינו לְסַדֵר אוֹתוֹ. כֵן נִזְכֶה לַעֲשוֹתוֹ. זָךְ שוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. בְקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָה. פְדויִם לְצִיוֹן בְרִנָה.
לְשָנָה הַבָאָה בִירושַָלָיִם.

Chasal sidur pesach k’hilchato, k’chol mishpato v’chukato. Ka’asher zachinu l’sadeir oto. Kein nizkeh la’asoto. Zach shochein m’onah, komeim k’hal adat mi manah. B’karov naheil nitei chanah, p’duyim l’tzion b’rinah.

L’shana haba’ah b’Yerushalayim.

The Passover Seder is concluded, according to each traditional detail with all its laws and customs. As we have been privileged to celebrate this Seder, so may we one day celebrate it in Jerusalem. Pure One who dwells in the high places, support your People countless in number. May you soon redeem all your People joyfully in Zion.

Next Year in Jerusalem!

הִנְנִי מוכָן ומְזֻמָן לְקַיֵם מִצְוַת עֲשֵה שֶל סְפִירַת הָעֹמֶר
.
בָרוךְ אַתָה ייָ אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ העֹולָם אֲשֶר קִדְשָנו בְמִצְוֹותָיו וְצִוָנו עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיֹום יֹום אֶחָד בָעֹמֶר.

Counting the Omer

On the second night, this is recited:

Baruch Atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam, asher kid’shanu b’mitzvotav v’tzivanu al sfirat ha’omer.

Hayom yom echad ba’omer.