As we pass Miriam's cup around the table, we will fill her cup with water from each of our water glasses. As you give the gift of your water, please share (if you are comfortable) the gift from your grandmother that you hold close today.

~~~

This is the Cup of Miriam, the cup of living waters. Let us remember the Exodus from Egypt. These are the living waters, God's gift to Miriam, which gave new life to Israel as we struggled with ourselves in the wilderness. May the waters of Pesach cleanse and purify you and your home, physically and spiritually, and may you drink deeply of the refreshing and redeeming waters of Miriam's Well.

The beginning of the seder seems strange. We start with kiddush as we normally would when we begin any festive meal. Then we wash, but without a blessing, and break bread without eating it.

What’s going on here?

It seems that the beginning of the seder is kind of a false start. We act as if we are going to begin the meal but then we realize that we can’t – we can’t really eat this meal until we understand it, until we tell the story of the exodus from Egypt. So we interrupt our meal preparations with maggid (telling the story). Only once we have told the story do we make kiddush again, wash our hands again (this time with a blessing) and break bread and eat it! In order to savor this meal, in order to appreciate the sweet taste of Passover, we must first understand it.

A Meditation on the Four Children

by Rabbi Brant Rosen

As Jews, how do we respond when we hear the tragic news regularly coming out of Israel/Palestine? How do we respond to reports of checkpoints and walls, of home demolitions and evictions, of blockades and military incursions?

It might well be said that there are four very different children deep inside each of us, each reacting in his or her own characteristic way. The Fearful Child is marked by the trauma of the Shoah and believes that to be a Jew means to be forever vulnerable. While he may be willing to accept that we live in an age of relative Jewish privilege and power, in his heart he feels that all of these freedoms could easily be taken away in the blink of an eye. To the Fearful Child, Israel represents Jewish empowerment – the only place in the world that can ensure the collective safety of the Jewish people.

The Bitter Child channels her Jewish fears into demonization of the other. This child chooses to view anti-Semitism as the most eternal and pernicious of all forms of hatred and considers all those “outside the tribe” to be real or potential enemies. She believes that Palestinians fundamentally despise Jews and will never tolerate their presence in the land – and that brute force is the only language they will ever understand.

The Silent Child is overwhelmed with the myriad of claims, histories, narratives and analyses that emerge from Israel/Palestine. While he dreams of a day in which both peoples will live in peace, he is unable to sift through all that he hears and determine how he might help bring that day about. At his most despairing moments, he doesn’t believe a just peace between these two peoples will ever be possible. And so he directs his Jewish conscience toward other causes and concerns – paralyzed by the “complexities” of this particular conflict.

The Courageous Child is willing to admit the painful truth that this historically persecuted people has now become a persecutor. This child understands and empathizes with the emotions of the other children all too well – in truth, she still experiences them from time to time. In the end, however, the Courageous Child refuses to live a life defined by immobilized by fear, bitterness or complacency. She understands it is her sacred duty to stand in solidarity with all who are oppressed, particularly when she herself is implicated in that oppression.

At one time or another we have heard within ourselves the voices of any or all of these children. How will we respond to them?

Maggid By Marge Piercy

The courage to let go of the door, the handle. The courage to shed the familiar walls whose very stains and leaks are comfortable as the little moles of the upper arm; stains that recall a feast, a child’s naughtiness, a loud blistering storm that slapped the roof hard, pouring through.

The courage to abandon the graves dug into the hill, the small bones of children and the brittle bones of the old whose marrow hunger had stolen; the courage to desert the tree planted and only begun to bear; the riverside where promises were shaped; the street where their empty pots were broken.

The courage to leave the place whose language you learned as early as your own, whose customs however dangerous or demeaning, bind you like a halter you have learned to pull inside, to move your load; the land fertile with the blood spilled on it; the roads mapped and annotated for survival.

The courage to walk out of the pain that is known into the pain that cannot be imagined, mapless, walking into the wilderness, going barefoot with a canteen into the desert; stuffed in the stinking hold of a rotting ship sailing off the map into dragons’ mouths.

Cathay, India, Serbia, goldeneh medina, leaving bodies by the way like abandoned treasure. So they walked out of Egypt. So they bribed their way out of Russia under loaves of straw; so they steamed out of the bloody smoking charnelhouse of Europe on overloaded freighters forbidden all ports–

out of pain into death or freedom or a different painful dignity, into squalor and politics. We Jews are all born of wanderers, with shoes under our pillows and a memory of blood that is ours raining down. We honor only those Jews who changed tonight, those who chose the desert over bondage,

who walked into the strange and became strangers and gave birth to children who could look down on them standing on their shoulders for having been slaves. We honor those who let go of everything but freedom, who ran, who revolted, who fought, who became other by saving themselves.

Why do we eat maror or a bitter herb?

A common interpretation is that the bitter herb reminds us of the time of our slavery. We force ourselves to taste pain so that we may more readily value pleasure. A second interpretation of the bitter herb, which was eaten at spring festivals in ancient times, is that the sharp taste is meant to awaken the senses and make people feel at one with nature's springtime revival. In this interpretation, maror is the stimulus of life, reminding us that struggle is better than the complacent acceptance of injustice.

While there are many Jewish dietary laws, the way in which someone goes about consuming (kosher) food is generally not proscribed. The bitter herb is an exception. The rabbis claim: "[One who] swallows the matzah [without chewing] has fulfilled the obligation [of eating matzah]. [However, one who] swallows the maror [without chewing] does not fulfill the obligation [of eating maror]" (Talmud Bavli Pesachim 115b). The rabbis explain that even though one would ideally taste the matzah, even swallowing without tasting is a form of eating and thus fulfills the obligation to eat matzah on Passover. Maror is different. Actually tasting the maror , and not just eating it, is the essence of the commandment.

Take some maror and eat it with a piece of matzah

After performing most of the central mitzvot of the evening (telling the story of the Exodus eating matza and maror, etc.) and just before we are about to enjoy the festive holiday meal, the haggadah structures a moment in which we symbolically repeat the practice of Hillel the Elder who would “wrap” his portion of the paschal offering with matza and maror and eat it as a type of sandwich, in literal fulfillment of the verse “it shall be eaten on matzot and maror”. We too prepare a combination of matza and maror (and haroset) and eat in remembrance of this practice and of the Pesach tradition during the time when the Temple still stood.

Let us pause a moment to consider the character of Hillel, a central and formative personality within the pantheon of Rabbinic figures, and to consider why, perhaps, the haggadah asks us to spend a moment recreating Hillel’s personal practice of eating the Pesach sacrifice.

Hillel, founder of the great and influential Beit Hillel, is well known for his personal qualities of tolerance, humility and pursuit of peace. Many of the tales of Hillel and his teachings reflect this characterization. This is expressed in famous citations such as: “Hillel says: Be of the disciples of Aaron, loving peace and pursuing peace, loving your fellow creatures and drawing them near to the law.” The quality of being a rodef shalom (pursuer of peace) requires the ability to recognize the value of different perspectives and the skill of unifying conflicting truths into a harmonious whole. It requires the recognition that single individuals perceive only a portion of the complete truth. Hillel says: “If I am not for myself, who is for me? And when I am for myself, what am I? And if not now, when?"

The Rabbis of the Talmudic world joined Hillel in this understanding, promoting this view and ruling that Halakha (Jewish law) should follow Beit Hillel as “…they were kindly and modest, they studied their own rulings and those of Beit Shammai (Hillel’s halakhic opponent), and were even “...so [humble] as to mention the actions of Beit Shammai before their own." Appropriately, the haggadah depicts Hillel as requiring the consumption of the Pesach sacrifice the food of redemption, through an act of combining − the korekh. Only the harmonious merging of a variety of components produces the true redemptive experience

Leah Rosenthal teaches Talmud

Barech

בָּרֵךְ

Pour the third cup of wine and recite Birkat Hamazon (Blessing after the Meal).

Include parentheses when there is a minayn present.

Leader:

רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ.

Rabotai n’vareich.

Participants:

יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

Y’hee sheim Adonai m’vo-rach mei-atah v’ad olam.

Leader:

יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵך (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.

Y’hee sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam. Beer-shut maranan v’rabanan v’rabotai, n’vareich (Eloheinu) she’achalnu mee-shelo.

Participants:

בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ.

Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.

Leader:

בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ.

Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.

All together:

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּך שְׁמוֹ.

Baruch hu u-varuch sh’mo.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.

נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

V’al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim lach um’varchim otach, yitbarach shimcha b’fi kol chai tamid l’olam va’ed. Kakatuv, v’achalta v’savata uveirachta et Adonai Elohecha al ha’aretz hatova asher natan lach. Baruch atah Adonai al ha-aretz v’al hamazon.

Racheim na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha v’al Y’rushalayim irecha v’al Tzion mishkan k’vodecha v’al malchut beit David m’shichecha v’al habayit hagadol v’hakadosh shenikra shimcha alav. Eloheinu Avinu r’einu zuneinu parn’seinu v’chalk’lenu v’harvicheinu v’harvach’lanu Adonai Eloheinu m’heira mikol-tzaroteinu. V’na al tatz’richeinu Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal’va’atam, ki im l’yad’cha ham’lei’a hap’tucha hak’dosha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va’ed.

 

(On Shabbat):

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.

R’tzei v’hachalitzeinu Adonai Eloheinu b’mitzvotecha, uv’mitvat yom hash’vi’i haShabbat hagadol v’hakadosh hazeh. Ki yom zeh gadol v’kadosh hu l’fanecha, lishbat bo v’lanuach bo b’ahavah k’miztvat r’tzonecha. U’birtzoncha hani’ach lanu Adonai Eloheinu, shelo t’hei tzara v’yagon va’anacha b’yom m’nuchateinu. V’har’einu Adonai Eloheinu b’nechamat Tzion irecha, uv’vinyan Yerushalayim ir kodshecha, ki atah hu ba’al ha’y’shuot u’va’al hanechamot.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדּוֹנֵנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ ,וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה

Eloheinu vEilohei avoteinu, yaleh v’yavo v’yagiah v’yeira’eh v’yeiratzeh v’yishma v’yipakeid, v’yizacheir zichroneinu ufikdoneinu, v’zichron avoteinu, v’zichron Mashiach ben David avdecha, v’zikhron Y’rushalayim ir kodshecha, v’zichron kol amkha beit Yisrael l’fanecha, lifleita l’tova l’chein ul’chesed ul’rachamim, l’chayim ul’shalom b’yom chag hamatzot hazeh zochreinu Adonai Eloheinu bo l’tova ufokdeinu vo livracha v’hoshieinu vo l’chayim. uv’dvar y’shuah v’rachamim chus v’chaneinu v’racheim aleinu v’hoshieinu ki eilecha eineinu, ki eil melech chanun vrachum ata.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.

Uv’nei Y’rushalayim ir hakodesh bimheira v’yameinu. Baruch atah Adonai, boneh v’rachamav Y’rushalayim. Amein.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גֹּאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha’olam, ha’Eil Avinu Malkeinu Adireinu Bor’einu Go’aleinu Yotz’reinu K’dosheinu k’dosh Ya’akov ro’einu ro’ei Yisrael Hamelech hatov v’hameitiv lakol sheb’chol yom vayom hu heitiv, hu meitiv, hu yeitiv lanu. Hu g’malanu hu gomleinu hu yig’m’leinu la’ad, l’chein ul’chesed ul’rachamim ul’revach hatzala v’hatzlacha, b’racha vi’shua nechama parnasa v’chalkala v’rachamim v’chayim v’shalom v’chol-tov, u’mikol tuv l’olam al y’chasreinu.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּר עֻלֵנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

Harachaman hu yimloch aleinu l’olam va’ed. Harachaman hu yitbarach bashamayim u’va’aretz. Harachaman hu yishtabach l’dor dorim, v’yitpa’ar banu la’ad u’l’neitzach n’tzachim, v’yit’hadar banu la’ad ul’olmei olamim. Harachaman hu y’far’n’seinu b’chavod. Harachaman hu yishbor uleinu mei’al tzavareinu, v’hu yolicheinu kom’miyut l’artzeinu. Harachaman hu yishlach lanu b’racha m’ruba babayit hazeh, v’al shulchan zeh she’achalnu alav. Harachaman hu yishlach lanu et Eliyahu Hanavi zachur latov, vivaser lanu b’sorot tovot y’shu’ot v’nechamot.

________________________________________________________________________________________________________________________________

The Blessing after the Meal concludes by drinking the Third Cup of wine, while reclining to the left.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p'ri hagafen.

Praised are you, Adonai, Lord of the universe, who has created the fruit of the vine.

Elijah

Fill the Cup of Elijah on the table. Traditionally the youngest children open the door for Elijah. Everyone joins in singing "Eliyahu Ha-Navi" and then the door is closed.

 

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יי.

Shfoch chamatcha el hagoyim asher lo y’da’ucha v’al mamlachot asher b’shimcha lo kara’u. Ki achal et Ya’akov v’et naveihu heishamu. Shfoch Aleihem zamech vacharon apcha yasigaim. Tirdof b’af v’tashmidaim mitachat shmay Adonai.

i thank You God for most this amazing
day:for the leaping greenly spirits of trees
and a blue true dream of sky; and for everything
which is natural which is infinite which is yes

(i who have died am alive again today,
and this is the sun’s birthday; this is the birth
day of life and of love and wings: and of the gay
great happening illimitably earth)

how should tasting touching hearing seeing
breathing any–lifted from the no
of all nothing–human merely being
doubt unimaginable You?

(now the ears of my ears awake and
now the eyes of my eyes are opened)

לֹא לָנו , יי, לֹא לָנו, כִי לְשִמְךָ תֵן כָבוֹד, עַל חַסְדְךָ, עַל אֲמִתֶךָ. לָמָה יאֹמְרו הַגוֹיִם: אַיֵה נָא אֱלֹהֵיהֶם? ואֱלֹהֵינו בַשָמַיִם, כלֹ אֲשֶר חָפֵץ עָשָה. עֲצַבֵיהֶם כֶסֶף וְזָהָב מַעֲשֵה יְדֵי אָדָם. פֶה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵרו, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאו. אָזְנָיִם לָהֶם וְלֹא יִשְמָעו, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחון. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישון, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵכו, לֹא יֶהְגו בִגְרוֹנָם. כְמוֹהֶם יִהְיו עשֵֹיהֶם, כלֹ אֲשֶר בטֵֹחַ בָהֶם. יִשְרָאֵל בְטַח בַיי, עֶזְרָם ומַָגִנָם הוא. בֵית אַהֲרןֹ בִטְחו בַיי, עֶזְרָם ומַָגִנָם הוא. יִרְאֵי יי בִטְחו בַיי, עֶזְרָם ומַָגִנָם הוא.

יי זְכָרָנו יְבָרֵךְ. יְבָרֵךְ אֶת בֵית יִשְרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵית אַהֲרןֹ, יְבָרֵךְ יִרְאֵי יי, הַקְטַנִים עִם הַגְדלִֹים. יסֵֹף יי עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְנֵיכֶם. בְרוכִים אַתֶם לַיי, עשֵֹה שָמַיִם וָאָרֶץ. הַשָמַיִם שָמַיִם לַיי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵתִים יְהַלְלויָה
וְלֹא כָל ירֹדֵי דומָה. וַאֲנַחְנו נְבָרֵךְ יָה מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם. הַלְלויָה.

אָהַבְתִי כִי יִשְמַע יי אֶת קוֹלִי, תַחֲנונָי. כִי הִטָה אָזְנוֹ לִי ובְיָמַי אֶקְרָא. אֲפָפונִי חֶבְלֵי מָוֶת ומְצָרֵי שְאוֹל מְצָאונִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. ובשֵם יי אֶקְרָא: אָנָא יי מַלְטָה נַפְשִי! חַנון יי וְצַדִיק, וֵאֱלֹהֵינו מְרַחֵם. שמֵֹר פְתָאִים יי, דַלֹתִי וְלִי
יְהוֹשִיעַ. שובִי נַפְשִי לִמְנוחָיְכִי, כִי יי גָמַל עָלָיְכִי. כִי חִלַצְתָ נַפְשִי מִמָוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶחִי. אֶתְהַלֵךְ לִפְנֵי יי בְאַרְצוֹת הַחַיִים. הֶאֱמַנְתִי כִי אֲדַבֵר, אֲנִי עָנִיתִי מְאדֹ. אֲנִי אָמַרְתִי בְחָפְזִי: כָל הָאָדָם כזֵֹב.

מָה אָשִיב לַיי כלֹ תַגְמולוֹהִי עָלָי. כוֹס יְשועוֹת אֶשָא ובְשֵם יי אֶקְרָא. נְדָרַי לַיי אֲשַלֵם נֶגְדָה נָא לְכָל עַמוֹ. יָקָר בְעֵינֵי יי הַמָוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָא יי כִי אֲנִי עַבְדֶךָ, אֲנִי עַבְדְךָ בֶן אֲמָתֶךָ, פִתַחְתָ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַח זֶבַח תוֹדָה ובְשֵם יי אֶקְרָא.
נְדָרַי לַיי אֲשַלֵם נֶגְדָה נָא לְכָל עַמוֹ. בְחַצְרוֹת בֵית יי, בְתוֹכֵכִי יְרושָלַיִם. הַלְלויָה.

הַלְלו אֶת יי כָל גוֹיִם, שַבְחוהו כָל הָאֻמִים. כִי גָבַר עָלֵינו
 חַסְדוֹ, וֶאֱמֶת יי לְעוֹלָם. הַלְלויָה.
הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
יאֹמַר נָא יִשְרָאֵל, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
יאֹמְרו נָא בֵית אַהֲרןֹ, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
יאֹמְרו נָא יִרְאֵי יי, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.

מִן הַמֵצַר קָרָאתִי יָה, עָנָנִי בַמֶרְחַב יָה. יי לִי, לֹא אִירָא - מַה יַעֲשֶה לִי אָדָם? יי לִי בְעזְֹרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַיי מִבְטחַֹ בָאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַיי מִבְטחַֹ בִנְדִיבִים. כָל גוֹיִם סְבָבונִי, בְשֵם יי כִי אֲמִילַם. סַבונִי גַם סְבָבונִי,
בְשֵם יי כִי אֲמִילַם. סַבונִי כִדְברִֹים , דעֲֹכו כְאֵש קוֹצִים, בְשֵם יי כִי אֲמִילַם. דָחהֹ דְחִיתַנִי לִנְפלֹ, וַיי עֲזָרָנִי. עזִי וְזִמְרָת יָה וַיְהִי לִי לִישועָה. קוֹל רִנָה וִישועָה בְאָהֳלֵי צַדִיקִים: יְמִין יי עשֵֹה חָיִל, יְמִין יי רוֹמֵמָה, יְמִין יי עשֵֹה חָיִל. לֹא אָמות כִי
אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵר מַעֲשֵי יָה. יַסרֹ יִסְרַנִי יָה, וְלַמָוֶת לֹא נְתָנָנִי. פִתְחו לִי שַעֲרֵי צֶדֶק, אָבאֹ בָם, אוֹדֶה יָה. זֶה הַשַעַר לַיי, צַדִיקִים יָבאֹו בוֹ. אוֹדְךָ כִי עֲנִיתָנִי וַתְהִי לִי לִישועָה. אוֹדְךָ כִי עֲנִיתָנִי וַתְהִי לִי לִישועָה. אֶבֶן מָאֲסו הַבוֹנִים הָיְתָה לְראֹש פִנָה. אֶבֶן מָאֲסו הַבוֹנִים הָיְתָה לְראֹש פִנָה. מֵאֵת יי הָיְתָה זאֹת הִיא נִפְלָאתֹ בְעֵינֵינו. מֵאֵת יי הָיְתָה זאֹת הִיא נִפְלָאתֹ בְעֵינֵינו.
אָנָא יי, הוֹשִיעָה נָא.
אָנָא יי, הוֹשִיעָה נָא.
אָנָא יי, הַצְלִיחָה נָא.
אָנָא יי, הַצְלִיחָה נָא.
בָרוךְ הַבָא בְשֵם יי, בֵרַכְנוכֶם מִבֵית יי. בָרוךְ הַבָא בְשֵם יי, בֵרַכְנוכֶם מִבֵית יי. אֵל יי וַיָאֶר לָנו . אִסְרו חַג בַעֲבתִֹים עַד קַרְנוֹת הַמִזְבֵחַ. אֵל יי וַיָאֶר לָנו . אִסְרו חַג בַעֲבתִֹים עַד קַרְנוֹת הַמִזְבֵחַ. אֵלִי אַתָה וְאוֹדֶךָ, אֱלֹהַי - אֲרוֹמְמֶךָ. אֵלִי אַתָה וְאוֹדֶךָ, אֱלֹהַי - אֲרוֹמְמֶךָ. הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.

יְהַלְלוךָ יי אֱלֹהֵינו כָל מַעֲשֶיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִיקִים עוֹשֵי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְךָ בֵית יִשְרָאֵל בְרִנָה יוֹדו וִיבָרְכו, וִישַבְחו וִיפָאֲרו, וִירוֹמְמו וְיַעֲרִיצו, וְיַקְדִישו וְיַמְלִיכו אֶת שִמְךָ, מַלְכֵנו. כִי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת ולְשִמְךָ נָאֶה לְזַמֵר, כִי מֵעוֹלָם וְעַד
עוֹלָם אַתָה אֵל.

הוֹדו לַיי כִי טוֹב, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הוֹדו לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הוֹדו לָאֲדנֵֹי הָאֲדנִֹים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לעשֵֹה נִפְלָאוֹת גְדלֹוֹת לְבַדוֹ, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לעשֵֹה הַשָמַיִם בִתְבונָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָיְם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְעשֵֹה אוֹרִים גְדלִֹים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
אֶת הַשֶמֶש לְמֶמְשֶלֶת בַיוֹם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
אֶת הַיָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְלוֹת בַלַיְלָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְמַכֵה מִצְרַים בִבְכוֹרֵיהֶם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וַיוֹצֵא יִשְרָאֵל מִתוֹכָם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
בְיָד חֲזָקָה ובִזְרוֹעַ נְטויָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְגזֵֹר יַם סוף לִגְזָרִים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וְהֶֶעֱבִיר יִשְרָאֵל בְתוֹכוֹ, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וְנִעֵר פַרְעהֹ וְחֵילוֹ בְיַם סוף, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְמוֹלִיךְ עַמוֹ בַמִדְבָר, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְמַכֵה מְלָכִים גְדלִֹים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וַיָהֲרגֹ מְלָכִים אַדִירִים, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמרִֹי, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
ולְעוֹג מֶלֶךְ הַבָשָן, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וָנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
נַחֲלָה לְיִשְרָאֵל עָבְדו, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
שֶבְִשִפְלֵנו זָכַר לָנו, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
וַיִפְרְקֵנו מִצָרֵינו, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
נתֵֹן לֶחֶם לְכָל בָשָר, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הוֹדו לְאֵל הַשָמַיִם, כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.

נִשְמַת כָל חַי תְבַרֵךְ אֶת שִמְךָ, יי אֱלֹהֵינו, וְרוחַ כָל בָשָר תְפָאֵר ותְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵנו, תָמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָה אֵל, ומִבַלְעָדֶיךָ אֵין לָנו מֶלֶךְ גוֹאֵל ומוֹשִיעַ, פוֹדֶה ומַצִיל ומְפַרְנֵס ומְרַחֵם בְכָל עֵת צָרָה וְצוקָה. אֵין לָנו מֶלֶךְ אֶלָא
אַתָה. אֱלֹהֵי הָרִאשוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַ כָל בְרִיוֹת, אֲדוֹן כָל תוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָל בְרבֹ הַתִשְבָחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְחֶסֶד ובְרִיוֹתָיו בְרַחֲמִים. וַיי לֹא יָנום וְלֹאֹ יִישָן - הַמְעוֹרֵר יְשֵנִים וְהַמֵקִיץ נִרְדָמִים, וְהַמֵשִיחַ אִלְמִים וְהַמַתִיר אֲסורִים וְהַסוֹמֵךְ נוֹפְלִִים וְהַזוֹקֵף כְפופִים. לְךָ לְבַדְךָ אֲנַחְנו מוֹדִים. אִלו פִינו מָלֵא שִירָה כַיָם, ולְשוֹנֵנו רִנָה כֲהַמוֹן גַלָיו, וְשִפְתוֹתֵינו שֶבַח כְמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינו מְאִירוֹת כַשֶמֶש וְכַיָרֵחַ, וְיָדֵינו פְרושוֹת כְנִשְרֵי שָמַיִם, וְרַגְלֵינו קַלוֹת כָאַיָלוֹת - אֵין אֲנַחְנו
מַסְפִיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ , יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו , ולְבָרֵךְ, אֶת שִמְךָ עַל אַחַת, מֵאֶלֶף, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵי רְבָבוֹת פְעָמִים, הַטוֹבוֹת שֶעָשִיתָ עִם אֲבוֹתֵינו וְעִמָנו. מִמִצְרַים גְאַלְתָנו, יי אֱלֹהֵינו, ומִבֵית עֲבָדִים פְִדִיתָנו, בְרָעָב זַנְתָנו ובְשָבָע כִלְכַלְתָנו, מֵחֶרֶב הִצַלְתָנו ומִדֶבֶר מִלַטְתָנו, ומֵחָלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִלִיתָנו. עַד
הֵנָה עֲזָרונו רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבונו חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִטְשֵנו, יי אֱלֹהֵינו, לָנֶצַח. עַל כֵן אֵבֶָרִים שֶפִלַגְתָ בָנו וְרוחַ ונְשָמָה שֶנָפַחְתָ בְאַפֵינו וְלָשוֹן אֲשֶר שַמְתָ בְפִינו - הֵן הֵם יוֹדו וִיבָרְכו וִישַבְחו וִיפָאֲרו וִירוֹמְמו וְיַעֲרִיצו וְיַקְדִישו וְיַמְלִיכו אֶת שִמְךָ
מַלְכֵנו. כִי כָל פֶה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשוֹן לְךָ תִשָבַע, וְכָל בֶרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְתַחֲוֶה, וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוךָ, וְכָל קֶרֶב וכְלָיוֹת יְזַמֵרו לִשְִמֶךָ, כַדָבָר שֶכָתוב, כָל עַצְמתַֹי תאֹמַרְנָה: יי, מִי כָמוֹךָ מַצִיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶנו וְעָנִי וְאֶבְיוֹן
מִגזְֹלוֹ. מִי יִדְמֶה לָךְ ומִי יִשְוֶה לָךְ ומִי יַעֲרךְֹ לַָךְ הָאֵל הַגָדוֹל, הַגִבוֹר וְהַנוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קנֵֹה שָמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶלְךָ ונְשַבֵחֲךָ ונְפָאֶרְךָ ונְבָרֵךְ אֶת שֵם קָדְשֶךָ, כָאָמור: לְדָוִד, בָרְכִי נַפְשִי אֶת יי וְכָל קְרָבַי אֶת שֵם קָדְשוֹ. הָאֵל בְתַעֲצֻמוֹת עֻזֶךָ, הַגָדוֹל בִכְבוֹד שְמֶךָ, הַגִבוֹר לָנֶצַח וְהַנוֹרָא בְנוֹרְאוֹתֶיךָ, הַמֶלֶךְ הַיושֵב עַל כִסֵא רָם וְנִשִָא.

שוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹש שְמוֹ. וְכָתוב: רַנְנו צַדִיקִים בַיהוה, לַיְשָרִים נָאוָה תְהִלָה. בְפִי יְשָרִים תִתְהַלָל, ובְדִבְרֵי צַדִיקִים תִתְבַָרַךְ, ובִלְשוֹן חֲסִידִים תִתְרוֹמָם, ובְקֶרֶב קְדוֹשִים תִתְקַדָש. ובְמַקְהֲלוֹת רִבבְוֹת עַמְךָ בֵית יִשְרָאֵל בְרִנָה יִתְפָאֵר שִמְךָ, מַלְכֵנו, בְכָל דוֹר וָדוֹר, שֶכֵן חוֹבַת כָל הַיְצורִים לְפָנֶיךָ, יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו , לְהוֹדוֹת לְהַלֵל לְשַבֵחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵר לְבָרֵךְ, לְעַלֵה ולְקַלֵס עַל כָל דִבְרֵי שִירוֹת וְתִשְבְחוֹת דַָוִד בֶן יִשַי עַבְדְךָ, מְשִיחֶךָ.

יִשְתַבַח שִמְךָ לַָעַד מַלְכֵנו, הָאֵל הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל וְהַקָדוֹש בַשָמַיִם ובַָאָרֶץ, כִי לְךָ נָאֶה, יי אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו , שִיר ושְבָחָה, הַלֵל וְזִמְרָה, עזֹ ומֶמְשָלָה, נֶצַח, גְדֻלָה וגְבורָה, תְהִלָה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָה ומַלְכות, בְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָה וְעַד עוֹלָם. בָרוךְ אַתָה יי, אֵל מֶלֶךְ גָדוֹל בַתִשְבָחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת, הַבוֹחֵר בְשִירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.